קולני

קוֹלָנִי

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	קולני
הגייה*	kolani
חלק דיבר	תואר
מין	זכר
שורש	ק־ו־ל
דרך תצורה	משקל קַטְלָנִי קול + ־נִי
נטיות	נ׳ קוֹלָנִית, ר׳ קוֹלָנִיִּים, נ"ר קוֹלָנִיּוֹת

1. לשון חז"ל שמשמיע את קולו תמיד. מדבר וצועק בקול רם.

   • ”רַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר, אַף הַקּוֹלָנִית; וְאֵיזוֹ הִיא קוֹלָנִית, לִכְשֶׁהִיא מְדַבֶּרֶת בְּתוֹךְ בֵּיתָהּ וּשְׁכֵנֶיהָ שׁוֹמְעִין קוֹלָהּ“ (משנה, מסכת כתובות – פרק ז, משנה ו)
   • - ”דרך בנות ישראל לא קולניות ולא הולכות רגל רמה ולא פרוצות בשחוק“ (במדבר רבה, פרשה ט, סימן יב)

גיזרון

• מן קול.

נגזרות

• קולניות

מילים נרדפות

• רועש
• צעקן

ניגודים

• שָׁקֵט

תרגום

• אנגלית: vocal‏‏‏‏

ראו גם

• סואן
• פטפטן
• חשאי