מיוונית: nomos) νομος) – מנהג, מסורת, חוק. תיבת נומוס מתועדת בכתובה ממרשה הנכונה לחודש סיון של קיץ 176 לפנה"ס[1].נראה שהצירוף מן הלהג הארמי אדומי: "כָּ-נוּמוֹס בַּנְתְּ-...", שימש בהוראת: "מנהג בְּנוֹת-...", מופיע בארמית בכתב יהודי: "מַרְַאתְ בֵּי תִנְתֵן לִי כָּ-נוּמוֹס בַּנְתְּ-..." (כתובה ממרישה).
כשנקלטה המילה בעברית, חל בה שינוי פונטי האופייני לעברית. במקום שתי התנועות הגבוהות האחוריות המקוריות o-o, חלה בעברית דיסימילציה (בידול) והתקבלה תנועה גבוהה קדמית i, בדומה למה שקרה במילים תיכון (מלכתחילה תוֹכוֹן) וחיצון (מלכתחילה חוּצוֹן).
