נימוס

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

נִימּוּס[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא נימוס
הגייה* nimus
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש נ־מ־ס
דרך תצורה משקל קִטּוּל
נטיות ר׳ נִימוּסִים (גם: נִמוּסִין)
  1. לשון חז"ל בתלמוד ובמדרשים: חוק.
  2. התנהגות על פי כללי התנהגות מקובלים.
    • הנימוס מחייב לתת לגברת לעבור לפניך
  3. הנהגות המתחשבת באחרים .
    • שכשמשתעלים מניחים מתוך נימוס את כף היד על הפה.
  4. בשיחה, שימוש בביטויים ומילים המכבדים את הזולת.
    • הילד נהג בנימוס, לא שכח "בבקשה" ו"תודה".

גיזרון[עריכה]

  • מיוונית: nomos) νομος) – מנהג, מסורת, חוק. כשנקלטה המילה בעברית, חל בה שינוי פונטי האופייני לעברית. במקום שתי התנועות הגבוהות האחוריות המקוריות o-o, חלה בעברית דיסימילציה (בידול) והתקבלה תנועה גבוהה קדמית i, בדומה למה שקרה במילים תיכון (מלכתחילה תוֹכוֹן) וחיצון (מלכתחילה חוּצוֹן).

צירופים[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]