פסע
פָּסַע
[עריכה]| ניתוח דקדוקי – פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | פסע |
| שורש וגזרה | פ־ס־ע |
| בניין | פָּעַל (קַל) |
- לשון חז"ל [מליצה] הלך, נע ברגליו.
- ”אמר ר' אליעזר ומניין לדיין שלא יפסע על ראשי עם קודש שנא' (שמות כ, פסוק כב) לֹא־תַעֲלֶה בְמַעֲלוֹת“ (בבלי, מסכת סנהדרין – דף ז, עמוד ב)
- ”וַיַּעַל מֹשֶׁה מֵעַרְבוֹת מוֹאָב אֶל־הַר נְבוֹ (דברים לד, פסוק א) ותניא שתים עשרה מעלות היו שם ופסען משה בפסיעה אחת“ (בבלי, מסכת סוטה – דף יג, עמוד ב)
- "לִפְסֹעַ בְּאוֹתָהּ הַדֶּרֶךְ / בּתוךְ פְּרִיחַת הַכַּרְכֻּמִּים / וְלִהְיוֹת כָּל כָּךְ אַחֶרֶת / וְלִפְרֹחַ עֶרֶב הַגְּשָׁמִים." (שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ תַּעֲבֹר עָלַי
, מאת יורם טהרלב) - "שם כל השרות והדליות והרינות / פסעו לאט בתוך שדרת קזוארינות" (בהאחזות הנח"ל בסיני, מאת נעמי שמר)
גיזרון
[עריכה]שורש פסע בניין קל, מלשון חז"ל המאוחרת (מכילתא דרבי ישמעאל ובתלמודים) כנגד השורש צ־ע־ד שרווח בתקופת המקרא.
- "ופסחתי עליכם". ר' יושיה אומר: אל תקרי ופסחתי אלא ופסעתי, - שהמקום מדלג על בתי בניו במצרים...
בלשון חז"ל המוקדמת, מופיע בצורת ההפעיל: "הפסיע", לדוגמה בספרות המגילות הגנוזות (מגילת המלך שלמה ב', 4Q-184 קטע 1 שורה 13), ובתוספתא (בכורות פרק ה', הלכה ד') ועוד רבים.
חוקרים סבורים שמקורו מצליל הפסיעה של הנעל על הדרך. ובאכדית פֶּסּוּ - צָלַע. ודומה לו באנגלית pace, מלטינית passus - מתיחת הרגל, וביוונית πίσσα פִּיסַּה - פסיעה.
צירופים
[עריכה]נגזרות
[עריכה]מילים נרדפות
[עריכה]תרגום
[עריכה]ראו גם
[עריכה]פֶּסַע גם פֶּשַֹע
[עריכה]| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | פסע |
| הגייה* | pesa |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | פ־ס־ע |
| דרך תצורה | משקל קֶטֶל |
| נטיות | |
- המרחק בין שתי טביעות רגליים בעת התקדמות, וכן תנועת הגוף היוצרת התקדמות זו.
- ”...וַיֹּאמֶר אַל-יֵדַע-זֹאת יְהוֹנָתָן פֶּן-יֵעָצֵב וְאוּלָם חַי-יְהוָה וְחֵי נַפְשֶׁךָ כִּי כְפֶשַׂע בֵּינִי וּבֵין הַמָּוֶת.“ (שמואל א׳ כ, פסוק ג)
גיזרון
[עריכה]- המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא, בפסוק לעיל וב־ש' שמאלית.
- קיים דמיון למילה הלטינית passus באותה משמעות.