מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | מפשעה |
| הגייה* | mifsa'a |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | פ־שׂ־ע |
| דרך תצורה | משקל מִקְטָלָה |
| נטיות | ר'מִפְשָׂעוֹת |
- מקום החיבור של הירכיים עם הבטן התחתונה.
- ”וַיִּקַּח חָנוּן אֶת-עַבְדֵי דָוִיד וַיְגַלְּחֵם וַיִּכְרֹת אֶת-מַדְוֵיהֶם בַּחֵצִי עַד-הַמִּפְשָׂעָה וַיְשַׁלְּחֵם“ (דברי הימים א׳ יט, פסוק ד)
- המילה מופיעה פעם אחת במקרא, בפסוק לעיל. מן פסע שבמקרא הוא פֶּשַֹע.
- רש"י – עד ערותן פנים ואחור (ובשמואל ב׳ י, פסוק ד) כתיב שְׁתוֹתֵיהֶם עד ערותן כמו חֲשׂוּפַי שֵׁת עֶרְוַת מִצְרָיִם.
- מצודת ציון – כמו המפסעה בסמ"ך והוא מלשון פסיעה ור"ל הרגלים שפוסעים בהם והוא כינוי לעגבות שהיא ברגלים ממעל ושמה יכלה חצי המלבוש.
|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מפשעה |
ערך בוויקיפדיה: מפשעה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מפשעה