מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
מפשעה
|
| הגייה* |
mifsa'a
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
נקבה
|
| שורש |
פ־שׂ־ע
|
| דרך תצורה |
משקל מִקְטָלָה
|
| נטיות |
ר'מִפְשָׂעוֹת
|
- מקום החיבור של הירכיים עם הבטן התחתונה.
- ”וַיִּקַּח חָנוּן אֶת-עַבְדֵי דָוִיד וַיְגַלְּחֵם וַיִּכְרֹת אֶת-מַדְוֵיהֶם בַּחֵצִי עַד-הַמִּפְשָׂעָה וַיְשַׁלְּחֵם“ (דברי הימים א׳ יט, פסוק ד)
- המילה מופיעה פעם אחת במקרא, בפסוק לעיל. מן פסע שבמקרא הוא פֶּשַֹע.
- רש"י – עד ערותן פנים ואחור (ובשמואל ב׳ י, פסוק ד) כתיב שְׁתוֹתֵיהֶם עד ערותן כמו חֲשׂוּפַי שֵׁת עֶרְוַת מִצְרָיִם.
- מצודת ציון – כמו המפסעה בסמ"ך והוא מלשון פסיעה ור"ל הרגלים שפוסעים בהם והוא כינוי לעגבות שהיא ברגלים ממעל ושמה יכלה חצי המלבוש.
|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מפשעה |
ערך בוויקיפדיה: מפשעה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מפשעה