עששית
יש להוסיף לדף זה את הערך: עֲשָׁשִׁית (ריקבון).
עֲשָׁשִׁית א[עריכה]
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | עששית |
הגייה* | ashashit |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | נקבה |
שורש | ע־ש־ש |
דרך תצורה | משקל קַטְלִית |
נטיות | ר׳ עֲשָׁשִׁיּוֹת; עֲשָׁשִׁית־, עֲשָׁשִׁיּוֹת־ |
- לשון חז"ל מנורה המכילה מושב לנר או פתילה, בדרך כלל מזוגגת.
- "עששית שלא כבתה מברך עליה. נר של נכרי אינו מברך." (תוספתא ברכות ה)
- "עששית שהיתה דולקת והולכת כל היום כולו. למוצאי שבת מברכין עליה." (בבלי ברכות פרק ח)
- ”שניהם היו מאחרים בלילות עד ששקעה עששית־הנפט הקטנה, ושדות־השלג עם הגדר השחורה הציצו בחלונות.“ (הפליט, מאת גרשום שופמן, בפרויקט בן יהודה)
גיזרון[עריכה]
מילים נרדפות[עריכה]
תרגום[עריכה]
ראו גם[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: עששיות |
- אילון גלעד, איך נוצר הפָּנָס, ומתי הופיעה הנוּרָה העברית?, באתר "הארץ", 13 בדצמבר 2020
סימוכין[עריכה]
- ↑ עפ"י מילון אב"ש השלם, 2010.
עֲשָׁשִׁית ב[עריכה]
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | עששית |
הגייה* | ashashit |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | נקבה |
שורש | ע־ש־ת |
דרך תצורה | |
נטיות | ר׳ עֲשָׁשִׁיּוֹת; עֲשָׁשִׁית־, עֲשָׁשִׁיּוֹת־ |
- לשון חז"ל גוש מתכת, מטיל.
- ”עששיות של ברזל היו מחמין מערב יום הכיפורים ומטילין לתוך הצונן.“ (בבלי, מסכת יומא – דף לד, עמוד ב) ”"“ (תוספתא, מסכת יומא – פרק א, הלכה כ)
- ”אין מוכרין להן עששיות של ברזל מאי טעמא משום דחלשי מינייהו כלי זיין.“ (בבלי, מסכת עבודה זרה – דף טז, עמוד א)
גיזרון[עריכה]
- מן עֶשֶׁת, "מטיל", "גוש"" בלשון המקרא. ארמית: עֲשָׁשִׁיתָא.
תרגום[עריכה]
- אנגלית: lump