מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
נָמַק (גם: נִמּוֹק) [ עריכה ] נִרְקַב, הִכָּה אוֹתוֹ רִקָּבוֹן.
”וְהַנִּשְׁאָרִים בָּכֶם יִמַּקּוּ בַּעֲוֹנָם, בְּאַרְצֹת, אֹיְבֵיכֶם; וְאַף בַּעֲוֹנֹת אֲבֹתָם אִתָּם יִמָּקּוּ “ (ויקרא כו , פסוק לט ) ”...הָמֵק בְּשָׂרוֹ וְהוּא עֹמֵד עַל רַגְלָיו, וְעֵינָיו תִּמַּקְנָה בְחֹרֵיהֶן, וּלְשׁוֹנוֹ תִּמַּק בְּפִיהֶם.“ (זכריה יד , פסוק יב ) ”נִמּוֹקָה הָרֵאָה, וְאֵין חוּט הַשִּׁדְרָה קַיָּם, פְּסוּלָה.“ (תוספתא, מסכת חולין – פרק ג, הלכה א ) ”הפריש את בכוריו נמקו נבזזו נגנבו אבדו או שנטמאו מביא אחרים תחתיהן ואינו קורא“ (ירושלמי, מסכת ביכורים – דף ה, עמוד א ) ”וּבְרֶשַׁע עוֹלָמִים שָׁמַיִם יִמָּקּוּ ; אַף-אַתֶּם לְכוּ, זֵדִים, בַּחֲמַסְכֶם זֶה וּבְדִמְכֶם חֲיוּ וְהִנָּקוּ...“ (על השחיטה ח"ן ביאליק , בפרויקט בן יהודה ) פועל מקראי. שורש מקביל גם בארמית: אִתְמַקְמַק, כמו המשמע העברי. מילים נרדפות [ עריכה ] מובאות נוספות [ עריכה ]
השורש מקק
השורש מ־ק־ק הוא שורש מגזרת הכפולים .
נטיות הפעלים [ עריכה ]
מ־ק־ק
עבר
הווה/בינוני
עתיד
ציווי
שם הפועל
קַל
נִפְעַל
נָמַק
נָמָק
יִמַּק
הִמֵּק
לְהִמֵּק
הִפְעִיל
הֵמֵק
מֵמֵק
יָמֵק
הָמֵק
לְהָמֵק
הֻפְעַל
הוּמַק
מוּמָק
יוּמַק
-אין-
-אין-
פִּעֵל
פֻּעַל
-אין-
-אין-
הִתְפַּעֵל
הִתְמוֹקֵק
מִתְמוֹקֵק
יִתְמוֹקֵק
הִתְמוֹקֵק
לְהִתְמוֹקֵק
בבניין נפעל ניתן להטות על-דרך גזרת ע"ע : "נָמַק" המקובלת בספרות ובלשון המקרא, או על-דרך גזרת נע"ו/י :"נִמּוֹק" המקובלת בלשון חז"ל. (ראה החלטות האקדמיה בנושא :"חילופי גזרות"[1] )
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא נמק
הגייה * Ne mek
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש נ־מ־ק
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות ר׳ נְמָקִים; ס"ר נִמְקֵי־, הפסק: נָמֶק
רִקָּבוֹן שֶׁל חֶלֶק מֵרִקְמַת הַגּוּף הַחַי (רגל, יד, אצבע וכו'...)
אדם שלא מטפל בנמקו , עלול לחוות קטיעה של האיבר בעל הנמק.
נמק שכיח יותר בקרב אנשים כבדי משקל. קישורים חיצוניים [ עריכה ] ערך בוויקיפדיה:
נמק
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא נימק
שורש וגזרה נ־מ־ק ב
בניין פִּעֵל
הסביר נתן טעם לדברים
בכל תשובה יש לנמק בצורה ברורה גזירה לאחור מלשון חז"ל נימוק
ערך בוויקיפדיה: נמק