עמלק

עֲמָלֵק[עריכה]

לשון המקרא עם מצאצאי עשו שהיהדות מצווה לבצע בו טבח ולמחות את זכרו.
- ”אַלּוּף־קֹרַח, אַלּוּף גַּעְתָּם, אַלּוּף עֲמָלֵק; אֵלֶּה אַלּוּפֵי אֱלִיפַז בְּאֶרֶץ אֱדוֹם, אֵלֶּה בְּנֵי עָדָה.“ (בראשית לו, פסוק טז)
- ”וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, אֶל־יְהוֹשֻׁעַ – בְּחַר־לָנוּ אֲנָשִׁים, וְצֵא הִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק; מָחָר אָנֹכִי נִצָּב עַל־רֹאשׁ הַגִּבְעָה, וּמַטֵּה הָאֱלֹהִים בְּיָדִי.“ (שמות יז, פסוק ט)
- ”זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר־עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם.“ (דברים כה, פסוק יז)
- ”וַיֶּאֱסֹף אֵלָיו אֶת־בְּנֵי עַמּוֹן וַעֲמָלֵק; וַיֵּלֶךְ וַיַּךְ אֶת-יִשְׂרָאֵל, וַיִּירְשׁוּ אֶת-עִיר הַתְּמָרִים.“ (שופטים ג, פסוק יג)
- ”וַיִּשְׁלָחֲךָ יהוה בְּדָרֶךְ, וַיֹּאמֶר; לֵךְ וְהַחֲרַמְתָּה אֶת־הַחַטָּאִים אֶת־עֲמָלֵק, וְנִלְחַמְתָּ בוֹ עַד כַּלּוֹתָם אֹתָם.“ (שמואל א׳ טו, פסוק יח)