מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | עונג שבת |
| הגייה* | oneg shabat |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ע־נ־ג, שׁ־ב־ת |
| דרך תצורה | צירוף |
| נטיות | |
- מצוה לשמוח בשבת, לאכול ולשתות מאכלים ומשקאות מובחרים.
- ע"פ הנאמר בתנ"ך: "אִם-תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ, עֲשׂוֹת חֲפָצֶךָ בְּיוֹם קָדְשִׁי; וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג, לִקְדוֹשׁ יְהוָה מְכֻבָּד, וְכִבַּדְתּוֹ מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ, מִמְּצוֹא חֶפְצְךָ וְדַבֵּר דָּבָר." (ישעיה נח יג)
| השורש שׁבת |
|
השורש שׁ־ב־ת הוא שורש מגזרת השלמים.
| ניתוח דקדוקי לשורש |
| משמעות עיקרית | לנוח. להפסיק מלפעול. |
| גזרה | |
| הופיע לראשונה בלשון | במקרא |
| שׁ־ב־ת |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
| קַל |
שָׁבַת |
שׁוֹבֵת |
יִשְׁבֹּת |
שְׁבֹת |
לִשְׁבֹּת |
| נִפְעַל |
נִשְׁבַּת |
נִשְׁבָּת |
יִשָּׁבֵת |
הִשָּׁבֵת |
לְהִשָּׁבֵת |
| הִפְעִיל |
הִשְׁבִּית |
מַשְׁבִּית |
יַשְׁבִּית |
הַשְׁבֵּת |
לְהַשְׁבִּית |
| הֻפְעַל |
הֻשְׁבַּת |
מֻשְׁבָּת |
יֻשְׁבַּת |
-אין- |
-אין- |
| פִּעֵל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
| פֻּעַל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
| הִתְפַּעֵל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
|
|