קטם
מראה
קָטַם
[עריכה]ניתוח דקדוקי – פועל | |
---|---|
כתיב מלא | קטם |
שורש וגזרה | ק־ט־ם |
בניין | פָּעַל (קַל) |
- חתך את הקצה, הקהה
- מזהמין את הנטיעות, וכורכין אותן, וקוטמין אותן, ועושין להם בתים, ומשקין אותן, עד ראש השנה. (משנה, שביעית, פרק ב, משנה ד)
- רבי ישמעאל אומר: שלשה הדסים ושתי ערבות לולב אחד ואתרוג אחד אפילו שנים קטומים ואחד אינו קטום. (משנה, סוכה, פרק ג, משנה ד)
- איני אוהב את החלק הקשה, לכן קטמתי את הלחם.
גיזרון
[עריכה]- השורש הדו-ספרתי הכללי ק-ט, קרוב אל ק-ץ, קשור לרעיון של לחתוך: קטע, קטף, קטם, קצר, קצץ, קצב, קצע, קצה, קֵץ[1], גם קטל (=חתך במשמעו הבסיסי, כמו ארמית קטל 'חתך'[2]), וסביר להניח קטן (=שקטעו אותו).
מילים נרדפות
[עריכה]תרגום
[עריכה]ראו גם
[עריכה]
השורש קטם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
קָטַם
[עריכה]- (הלכה) כיסה באפר.
- {{צט|בשלא גרף ולא קטם
גיזרון
[עריכה]מארמית 'קיטמא'-אפר.
- ↑ ראו ערכים במילון אבן-שושן: קטע, קצה, קצע, קטם.
- ↑ מילון יסטרוב.