הרביץ

הִרְבִּיץ

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא	הרביץ
שורש וגזרה	ר־ב־ץ
בניין	הִפְעִיל

1. לשון המקרא הביא צאן או בקר למקום מרעה.

   • ”לֹא־תֵשֵׁב לָנֶצַח, וְלֹא תִשְׁכֹּן עַד־דּוֹר וָדוֹר; וְלֹא־יַהֵל שָׁם עֲרָבִי, וְרֹעִים לֹא־יַרְבִּצוּ שָׁם.“ (ישעיהו יג, פסוק כ)
   • ”...עוֹד יִהְיֶה בַּמָּקוֹם הַזֶּה הֶחָרֵב מֵאֵין־אָדָם וְעַד־בְּהֵמָה; וּבְכָל־עָרָיו נְוֵה רֹעִים מַרְבִּצִים צֹאן.“ (ירמיהו לג, פסוק יב)
   • ”אֲנִי אֶרְעֶה צֹאנִי, וַאֲנִי אַרְבִּיצֵם; נְאֻם אֲדֹנָי יהוה.“ (יחזקאל לד, פסוק טו)
   • ”בִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי; עַל־מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי.“ (תהלים כג, פסוק ב)
   • ”הַגִּידָה לִּי שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי – אֵיכָה תִרְעֶה, אֵיכָה תַּרְבִּיץ בַּצָּהֳרָיִם...“ (שיר השירים א, פסוק ז)

2. לשון חז"ל התיז מטה כמות גדולה של מים או נוזל אחר. שפך נוזלים על האדמה כדי שלא תהיה תיחוחה ולא תעלה אבק.

   • ”והקב"ה מרביץ לפניהם טללים וגשמים“ (תוספתא, מסכת ערכין – פרק א, הלכה ה)
   • ”שמרביצין עליהן יין שיהיו יפין למראה“ (תוספתא, מסכת עבודה זרה – פרק ד, הלכה יב)
   • ”המרביץ ביתו במים טמעים“ (תוספתא, מסכת טהרות – פרק ה, הלכה טו)

3. עברית חדשה [עממי] נתן מכות נמרצות.

   • הוא כל הזמן מרביץ לילדים ולכן לא רוצים להיות חברים שלו.

גיזרון

• משמעות־על אחת לכל המשמעים: השכיב, הניח. משמעות זאת מופיעה במפורש בפסוק הבא: ”...הִנֵּה אָנֹכִי מַרְבִּיץ בַּפּוּךְ אֲבָנַיִךְ, וִיסַדְתִּיךְ בַּסַּפִּירִים.“ (ישעיהו נד, פסוק יא)

צירופים

• הרביץ תורה

נגזרות

• הרבצה
• הורבץ

מילים נרדפות

• רעה (1)
• כָּבַשׁ (2)
• הכה (3)
• החטיף(3)
• חבט (3)

תרגום

• אנגלית: hit‏‏‏‏ (3)

ראו גם

• הצליף