סור
מראה
(הופנה מהדף סוור)
יש להוסיף לדף זה את הערך: סוּר (שם עצם).
סְוָר
[עריכה]ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | סוור וגם סואר |
הגייה* | svar |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ס־ו־ר ב |
דרך תצורה | משקל קְטָל |
נטיות | ר׳ סְוָרִים, סְוָרֵי־ |
- לשון חז"ל צֶבֶר, ערימה.
- ”המטה והכסא והספסל וקתדרא ועריסה שנתפרקה. וכן קורה שנשברה. וכן סואר של קורות שנשבר. אין מסיקים בהן ב יום טוב לפי שאינן מן המוכן.“ (תוספתא, מסכת יום טוב, פרק ג, הלכה יא, מאת מחבר לא ידוע, לפני שנת 300, באתר מאגרים)
- ”אם הציפו סואר של קורות ארזים שיש בו משקל ג' מאות ככר על המים, אזי יכולים לטעון עליו עד כדי קרוב למאה ככר, ולהשיטו על פני המים.“ (איגרות החכמה, מאת מנדל לפין, 1789, באתר מאגרים)
גיזרון
[עריכה]- קרוב אל צ-ב-ר, צֶבֶר.
נגזרות
[עריכה]מילים נרדפות
[עריכה]תרגום
[עריכה]- אנגלית: pile
סַוָּר
[עריכה]ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | סוור וגם סואר |
הגייה* | savar |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ס־ו־ר ב, גזור שם |
דרך תצורה | משקל קַטָּל |
נטיות | ר׳ סַוָּרִים; סַוַּר־, סַוָּרֵי־ |
- עברית חדשה (ימאות) עובד נמל העוסק בטעינה ובפריקה של מטענים לאוניות.
- ”מיכאל ראש וראשון לסוארים בנמל. ראש וראשון גם במדות גופו, כוחותיו ומומחיותו במקצועו שעבד בו מנעוריו בסאלוניקי.“ ("דבר", 24 בפברואר 1938, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
גיזרון
[עריכה]- מחידושי דוד רמז.[1] מן סָוַר וגם סָוָּאר בלשון חז"ל – ערם, סידר בערימה או בצֶבֶר אחד.
- האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות (תש"ל), 1970; מילון למונחי התחבורה היבשתית (תשע"ב), 2012.
צירופים
[עריכה]מילים נרדפות
[עריכה]- סְטִיבָדוֹר (לעז)
- כַּתָּף־יָּם (ארכאי)
תרגום
[עריכה]- אנגלית: stevedore, docker, longshoreman
- לטינית: saccarius
ראו גם
[עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכה] ערך בוויקיפדיה: Stevedore |
סימוכין
[עריכה]- ↑ דוד רמז, לרוח הים. תל אביב, הוצאת חבל ימי לישראל, תשי"ב. עמ' 126 .
סוּר
[עריכה]ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | |
הגייה* | sur |
חלק דיבר | |
מין | זכר |
שורש | ס־ו־ר |
דרך תצורה | |
נטיות |
- לשון המקרא יסוד,שורש,מהות. נאמר לרוב בהקשר שלילי
- ”אָנֹכִי נְטַעְתִּיךְ שׂוֹרֵק (שרק), כֻּלֹּה זֶרַע אֱמֶת וְאֵיךְ נֶהְפַּכְתְּ לִי ?! סוּרֵ֖י הַגֶּפֶן - נָכְרִיָּה“ (ירמיהו ב, פסוק כא)
- ”מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל יְהוָה, כָּל-עֹזְבֶיךָ יֵבֹשׁוּ; וְסוּרַי בָּאָרֶץ יִכָּתֵבוּ, כִּי עָזְבוּ מְקוֹר מַיִם-חַיִּים אֶת-יְהוָה“ (ירמיהו יז, פסוק יג)
- ”הזהירה תורה בל"ו מקומות ואמרי לה במ"ו מקומות בגר מפני שסורו רע“ (בבלי, מסכת בבא מציעא – דף נט, עמוד ב).
- סור הערוה ומקור הנדה כור העוון ומבנה החטאה ?רוח? התועה ונעוה מגילת ההודיות, שורה 23
גיזרון
[עריכה]- בציווי על חג המצות נאמר: ”וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכָל גְּבֻלֶךָ“ (שמות יג, פסוק ז). שאור הוא חתיכה של בצק חמוץ המתפיחה את העיסה לפני האפייה והופכת אותה לחמץ. לכן בהשאלה שְׂאוֹר הוא יסוד ושורש, מקור היווצרות הדבר. צורתו המקורית של הביטוי 'חזר לסורו' הייתה כנראה 'חזר לשְׂאוֹרוֹ', כלומר 'חזר למקורו, למצבו הראשוני'. ואומנם בתלמוד הירושלמי מצוי הכתיב ”חזר לסיאורו“ (ירושלמי, מסכת עבודה זרה – דף ב, עמוד ב), ובמקצת כתבי היד של מכילתא דרבי ישמעאל מוצאים: לפי שסיאורו רע נזיקין / פרשה יח.