סדק
מראה
סֶדֶק
[עריכה]| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | סדק |
| הגייה* | sedek |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ס־ד־ק |
| דרך תצורה | משקל קֶטֶל |
| נטיות | ר׳ סְדָקִים; סֶדֶק־, ר׳ סִדְקֵי־ |

- לשון חז"ל חריץ צר.
- ”שָפִין אֶת הַסְּדָקִין וּמַעְגִּילִין אוֹתָן בְּמַעְגִּילָה“ (משנה, מסכת מועד קטן – פרק א, משנה י).
- ”אם אפתח להם חור קטן, סדק צר בביתי, ויפלו עלי כארבה, ויבוקקוני, ויציגוני ככלי ריק, ונפשם לא תמלא.“ (הנדיב, מאת י"ל פרץ, בפרויקט בן יהודה)
- בהשאלה: התחלת תהליך המבשר משבר או התפרקות.
- המחשבות והמילים מפלגות אותנו ומרחיבות את הסדקים במרקם החברתי השברירי שאנו מנסים לבנות בינינו. (הרב ד"ר מיכאל לייטמן, "הקליע שמנפץ את החברה הישראלית לרסיסים". )
- (ימאות) המרווחים הקטנים בין שפות הלוחות של הסיפון, הדפנות והתחתית בספינת עץ.
- "העקל - מקום בשולי הספינה שמתקבצים שם המים הנכנסים בסדקים של ספינה." (פירוש ר' עובדיה מברטנורא על משנה מכשירין ה ז.)
- "בסדקים שבין הלוחות דופקים נעורת (חוטי פשתן מרוחים בעטרן) למנוע בעד חדירת המים." (הועדה להדרכה ימית שע"י מחלקת הים של הסוכנות היהודית לא"י, ימאות למעשה, 1945)
- "אֶפֶס, לֹא פָּג עוֹד כֹּחָה שֶׁל הַאֵשׁ – הִיא בּוֹעֶרֶת עֲדֶנָה / תַּחַת הַקֶּרֶשׁ הַלַּח, תְּכַרְסֵם אֶת־דְּלִילֵי הַנְּעֹרֶת; / מִן הַסְדָקִים יַעֲלֶה־יִתְאַבֵּךְ הַקִּיטוֹר. אֵשׁ אוֹכֶלֶת / חֶרֶשׁ אֶת כָּל הַסְפִינוֹת, וּפוֹרֵץ, מִתְלַקֵּחַ הַלַּהַב." (ורגיליוס, אינאיס, 5.680-684. מלטינית: שלמה דיקמן)
- "וכלום אסתום את הסדקים בנעוֹרת, אדוני!" והוא מניע בידו כמחזיק במפסלת־סתימה. (הרמן מלוויל, מובי דיק, מאנגלית: אהרן אמיר)
גיזרון
[עריכה]- מן סָדַק, ס-ד-ק. בארמית: סְדַק.