מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
הִתִּיק גם הִנְתִּיק
[עריכה]
| ניתוח דקדוקי – פועל
|
| כתיב מלא |
התיק הנתיק
|
| שורש וגזרה |
נ־ת־ק, חפ"נ
|
| בניין |
הִפְעִיל
|
- לשון המקרא הפריד ממקום עמידתו הקבועה והניד אל עבר מקום אחר.
- ”וְיָצְאוּ אַחֲרֵינוּ עַד הַתִּיקֵנוּ אוֹתָם מִן הָעִיר כִּי יֹאמְרוּ נָסִים לְפָנֵינוּ כַּאֲשֶׁר בָּרִאשֹׁנָה וְנַסְנוּ לִפְנֵיהֶם“ (יהושע ח, פסוק ו)
| השורש נתק
|
|
השורש נ־ת־ק הוא שורש מגזרת חפ"נ.
| נ־ת־ק
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
| קַל
|
-אין־
|
-אין־
(ב׳ פעוּל: נָתוּק)
|
-אין־
|
-אין־
|
-אין־
|
| נִפְעַל
|
נִתַּק
|
נִתָּק
|
יִנָּתֵק
|
הִנָּתֵק
|
לְהִנָּתֵק
|
| הִפְעִיל
|
-הִתִּיק(הִנְתִּיק)
|
-מַתִּיק
|
-יַתִּיק
|
- הַתֵּק
|
-לְהַתִּיק
|
| הֻפְעַל
|
-
|
-
|
-
|
-אין-
|
-אין-
|
| פִּעֵל
|
נִתֵּק
|
מְנַתֵּק
|
יְנַתֵּק
|
נַתֵּק
|
לְנַתֵּק
|
| פֻּעַל
|
נֻתַּק
|
מְנֻתָּק
|
יְנֻתַּק
|
-אין-
|
-אין-
|
| הִתְפַּעֵל
|
הִתְנַתֵּק
|
מִתְנַתֵּק
|
יִתְנַתֵּק
|
הִתְנַתֵּק
|
לְהִתְנַתֵּק
|
| |
|
