מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
הִתִּיק גם הִנְתִּיק
[עריכה]
| ניתוח דקדוקי – פועל |
| כתיב מלא | התיק הנתיק |
| שורש וגזרה | נ־ת־ק, חפ"נ |
| בניין | הִפְעִיל |
- לשון המקרא הפריד ממקום עמידתו הקבועה והניד אל עבר מקום אחר.
- ”וְיָצְאוּ אַחֲרֵינוּ עַד הַתִּיקֵנוּ אוֹתָם מִן הָעִיר כִּי יֹאמְרוּ נָסִים לְפָנֵינוּ כַּאֲשֶׁר בָּרִאשֹׁנָה וְנַסְנוּ לִפְנֵיהֶם“ (יהושע ח, פסוק ו)
| השורש נתק |
|
השורש נ־ת־ק הוא שורש מגזרת חפ"נ.
| נ־ת־ק |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
| קַל |
-אין־ |
-אין־
(ב׳ פעוּל: נָתוּק) |
-אין־ |
-אין־ |
-אין־ |
| נִפְעַל |
נִתַּק |
נִתָּק |
יִנָּתֵק |
הִנָּתֵק |
לְהִנָּתֵק |
| הִפְעִיל |
-הִתִּיק(הִנְתִּיק) |
-מַתִּיק |
-יַתִּיק |
- הַתֵּק |
-לְהַתִּיק |
| הֻפְעַל |
- |
- |
- |
-אין- |
-אין- |
| פִּעֵל |
נִתֵּק |
מְנַתֵּק |
יְנַתֵּק |
נַתֵּק |
לְנַתֵּק |
| פֻּעַל |
נֻתַּק |
מְנֻתָּק |
יְנֻתַּק |
-אין- |
-אין- |
| הִתְפַּעֵל |
הִתְנַתֵּק |
מִתְנַתֵּק |
יִתְנַתֵּק |
הִתְנַתֵּק |
לְהִתְנַתֵּק |
|
|