נתכרכמו פניו

נִתְכַּרְכְּמוּ פָּנָיו

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	נתכרכמו פניו
הגייה*	nitkarkemu panav
חלק דיבר
מין	זכר
שורש	כ־ר־כ־ם
דרך תצורה
נטיות	נ׳ נִתְכַּרְכְּמוּ פָּנֶיהָ, ר׳ נִתְכַּרְכְּמוּ פְּנֵיהֶם, נ"ר נִתְכַּרְכְּמוּ פְּנֵיהֶן

1. התבייש מאוד, מרוב בושה הצהיבו פניו כצבע הכרכום.

   • כל דבר ודבר שהיה אומר הקב"ה למשה השיב לו טומאתו וטהרתו, כיון שהגיע לפרשת "אמור אל הכהנים" א"ל אם נטמא זה במה טהרתו? ולא השיבו, באותה שעה נתכרכמו פניו של משה". (מדרש רבה, פרשת חוקת)
   • לכתחילה לא הרגיש כוונת ההצעה, ואחרי-כן, כשהרגיש בה, נתכרכמו פניו, צניעותו נפגמה. ("רגע של חולשה", יהודה שטיינברג)
   • "...אמו של רבי ישמעאל באת ואמרה וקבלה עליו לרבותינו אמרה גערו בישמעאל בני שאינו נוהג בי כבוד באותה שעה נתכרכמו פניהן של רבותינו..." (תלמוד ירושלמי, סדר נשים, מסכת קידושין, דף כ', פרק א', הלכה ז')

מילים נרדפות

• נכלם
• חפו פניו
• בֹּשׁ
• התבייש
• התבושש

תרגום

• אנגלית: feel ashamed‏‏‏‏

ראו גם

• כורכום
• התכרכמות
• התכרכם
• כבש פניו בקרקע
• נבוך

השורש כרכם
השורש כ־ר־כ־ם הוא שורש מגזרת המרובעים. נטיות הפעלים כ־ר־כ־ם עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל קַל נִפְעַל הִפְעִיל הֻפְעַל -אין- -אין- פִּעֵל כִּרְכֵּם מְכַרְכֵּם יְכַרְכֵּם כַּרְכֵּם לְכַרְכֵּם פֻּעַל כֻּרְכַּם מְכֻרְכָּם יְכֻרְכַּם -אין- -אין- הִתְפַּעֵל הִתְכַּרְכֵּם מִתְכַּרְכֵּם יִתְכַּרְכֵּם הִתְכַּרְכֵּם לְהִתְכַּרְכֵּם