לדלג לתוכן

כבש פניו בקרקע

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

כָּבַשׁ פָּנָיו בַּקַּרְקַע

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא כבש פניו בקרקע
הגייה* kavash panav bakarka
חלק דיבר
מין
שורש כ־ב־שׁ
דרך תצורה
נטיות
  1. התבייש, הוריד את פניו מרוב בושה.

מקור

[עריכה]
  1. מקורו של הביטוי בלשון חז"ל במדרשים ובתלמוד: "אמר רב עמרם לא חרבה ירושלים אלא עד שלא הוכיחו זה את זה, שנאמר היו שריה כאילים (איכה א ו), מה איל זה ראשו של זה בצד זנבו של זה, אף ישראל שבאותו הדור כיבשו פניהם בקרקע, ולא הוכיחו זה את זה" (איכה רבה, פרשה א); "אמר ליה שמעון בן שטח: ינאי המלך! עמוד על רגליך ויעידו בך. ולא לפנינו אתה עומד, אלא לפני מי שאמר והיה העולם אתה עומד, שנאמר (דברים יט) ועמדו שני האנשים אשר להם הריב וגו'. אמר לו: לא כשתאמר אתה, אלא כמה שיאמרו חבריך. פנה לימינו - כבשו פניהם בקרקע, נפנה לשמאלו - וכבשו פניהם בקרקע." (תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף יט, עמ' א־ב).

מובאות נוספות

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]


השורש כבשׁ

השורש כ-ב-שׁ הוא שורש מגזרת השלמים.

ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית לחץ דחיקה סגירה שלטון
גזרה
הופיע לראשונה בלשון במקרא

נטיות הפעלים

[עריכה]
כ-ב-שׁ עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל כָּבַשׁ כּוֹבֵשׁ

(ב׳ פעוּל: כָּבוּשׁ)

יִכְבֹּשׁ כְּבֹשׁ לִכְבֹּשׁ
נִפְעַל נִכְבַּשׁ נִכְבָּשׁ יִכָּבֵשׁ הִכָּבֵשׁ לְהִכָּבֵשׁ
הִפְעִיל הִכְבִּישׁ מַכְבִּישׁ יַכְבִּישׁ הַכְבֵּשׁ לְהַכְבִּישׁ
הֻפְעַל הֻכְבַּשׁ מֻכְבָּשׁ יֻכְבַּשׁ -אין- -אין-
פִּעֵל כִּבֵּשׁ מְכַבֵּשׁ יְכַבֵּשׁ כַּבֵּשׁ לְכַבֵּשׁ
פֻּעַל כֻּבַּשׁ מְכֻבָּשׁ יְכֻבַּשׁ -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְכַּבֵּשׁ מִתְכַּבֵּשׁ יִתְכַּבֵּשׁ הִתְכַּבֵּשׁ לְהִתְכַּבֵּשׁ