התכרכם
הִתְכַּרְכֵּם[עריכה]
ניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | התכרכם |
שורש וגזרה | כ־ר־כ־ם, גזרת המרובעים |
בניין | הִתְפַּעֵל |
- לשון חז"ל נַעֲשָׂה צִבְעוֹ כְּצֶבַע הַכַּרְכֹּם.
- ”נתכרכמו פני ר' שמעון אמר לו רבי עקיבה דייך שאני ובוראך מכירין כוחך“ (ירושלמי, מסכת סנהדרין – פרק א, הלכה ב)
- "כל השנה כולה היו כרטיסים מונחים על הסולמאות עד שנקלף הזהב ונתכרכם הנייר..." (מתוך: "סיפור פשוט", ש"י עגנון)
גיזרון[עריכה]
- נגזר משם העצם כרכום כבר בלשון חז"ל.
צירופים[עריכה]
נגזרות[עריכה]
מילים נרדפות[עריכה]
ראו גם[עריכה]
הערה[עריכה]
- רווחת יותר הצורה התלמודית "נִתְכַּרְכֵּם".
השורש כרכם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|