מחידושי אליעזר בן־יהודה. על יסוד המילה התלמודית בארמית "נוקניקה":
”נוקניקה אישתכח בכנישתא דבולי. אתא עובדא קומי ר' ירמיה. אמר: יחכמון סיקייריא עבידתהון“ (ירושלמי, מסכת שקלים – פרק ז, הלכה ב). ופירש המעריך תיבת "נוקניקה" - "שהם בני מעיים ממולאים בשר שנחתך דק דק" (הובא בספר פרי חדש על השו"ע, חלק יורה דעה סימן סג). התרגום המילולי של האימרה: "נוקניק נמצא בבית הכנסת של [בניין] המועצה העירונית. בא המעשה לפני ר' ירמיה. אמר: יזהו אנשי סיציליה (קרי: הטבחים) את סחורתם".
בעבר סברו כי הכוונה שם היא ל"קנקן" (של יין). עם זאת, חוקרים מאוחרים (כגון Krauss, Jastrow ו־Sokoloff) מזהים את המילה בתלמוד כנקניק בשר. המילה נשאלה ככל הנראה מיוונית: loukanika) Λουκάνικα), סוג של נקניק שקיבל את שמו משום שהומצא על־ידי אנשי חבל Lucania שבדרום איטליה. ואכן בכתב יד עתיק של התלמוד הירושלמי שנתגלה בגניזת קהיר הנוסח אינו "נוקניקא" אלא "לוקניקה".
ערך בוויקיפדיה: נקניק
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: נקניקים ונקניקיות