זהום

זִהוּם

הפיכתו של משהו למלוכלך ומסוכן כגון: אויר ומים.
- ”אפי' טירחא נמי אסור ואלא זיהום אגיזום“ (בבלי, מסכת עבודה זרה – דף נ, עמוד ב)
- ”כמה סעיפים בחוק מוקדשים לשמירה על המים; בתוך כך נקבע כי “אדם חייב לנהוג במים הבאים לרשותו ביעילות ובחסכון” ועליו “להחזיק את מיתקני המים שברשותו במצב תקין, כדי מניעת בזבוז מים וזיהומם”.“ (100 שנות התיישבות: תולדות ההתיישבות היהודית בארץ־ישראל [כרך ב], מאת חיים גבתי, בפרויקט בן יהודה)
הימצאות בלתי רצויה של גורם פתוגני או כל חומר זר מזיק במערכת ביולוגית.
- ”דם נידה זהום דם בתולים אינו זהום“ (ירושלמי, מסכת נידה – פרק ד, הלכה א)
- ”רבי יוחנן בשם רבי ינאי אין לה אלא משום זיהום כהונה ואין בית דין מזהמין אותה“ (ירושלמי, מסכת יבמות – פרק י, הלכה ה)
- האחות במרפאה חבשה את החבורה בברך כדי למנוע זיהום, ולזרז את ההחלמה.

ערך בוויקיפדיה: זיהום