מקק
מֶקֶק
[עריכה]| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | |
| הגייה* | |
| חלק דיבר | |
| מין | |
| שורש | מ־ק־ק |
| דרך תצורה | משקל קֶטֶל |
| נטיות | |
- עפרורית הנוצרת מרקבון של חומר אורגני.
- "מאבני המזבח ומעפר המזבח, מקק ספרים ומקק מטפחותיהם - כל שהוא" (שבת פ" משנה)
- "והמחתך בספרים, בחדשים מותר בישנים אסור. מקק הספרים, מקק התפילין, מקק מטפחות הספרים, הרי אילו יגנזו" (מס' סופרים פ"ה הט"ז)
גיזרון
[עריכה]השורש מ.ו.ק נמצא במקרא 'אתם ימקו' נמק.
מילים נרדפות
[עריכה]ראו גם
[עריכה]מַקָּק
[עריכה]| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | מקק |
| הגייה* | makak |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | מ־ק־ק |
| דרך תצורה | משקל קַטָּל |
| נטיות | ר׳ מַקָּקִים |
- השם העממי לתיקן.
מקור
[עריכה]בתלמוד נכתב על מקק הספרים ועל מקק התפילין. פרשנים רבים ראו במקק מילה נרדפת לריקבון, מק, מכיוון ששתי אלו מגיעות מאותו השורש (נמק).
ולכן המקק הוא הריקבון ולא התולעת[1]
אמנם יש שפירשו שבהשאלה זהו גם שם לתולעת עצמה[2]
יתכן שאין סתירה בין הפירושים שנאמרו לפי תפיסה מדעית של התקופה ההיא שסברו שתולעי רקבון נוצרים מהחומר עצמו[3].