בתלמוד נכתב על מקק הספרים ועל מקק התפילין. פרשנים רבים ראו במקק מילה נרדפת לריקבון, מק, מכיוון ששתי אלו מגיעות מאותו השורש (נמק).
ולכן המקק הוא הריקבון ולא התולעת[1]
אמנם יש שפירשו שבהשאלה זהו גם שם לתולעת עצמה[2]
יתכן שאין סתירה בין הפירושים שנאמרו לפי תפיסה מדעית של התקופה ההיא שסברו שתולעי רקבון נוצרים מהחומר עצמו[3].
↑מאירי:והוא שהתולעת הנעשה בהם ואוכלן ומרקיבן נקרא מקק ומקום אכילתן הוא קורא מקק על שם התולעת עצמו. רש"י ור"ן (על הרי"ף) וכן ריבב"ן: מקק דספרים וכו'. כל אלו מיני תולעים הם ושמן חלוק זה מזה.
↑מה שמסביר תמיהה הלכתית איך יתכן שהמפרשים יסברו שיש קדושה בתולעת
