מקק

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מֶקֶק[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
הגייה*
חלק דיבר
מין
שורש מ־ק־ק
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות
  1. עפרורית הנוצרת מרקבון של חומר אורגני.
    • "מאבני המזבח ומעפר המזבח, מקק ספרים ומקק מטפחותיהם - כל שהוא" (שבת פ" משנה)
    • "והמחתך בספרים, בחדשים מותר בישנים אסור. מקק הספרים, מקק התפילין, מקק מטפחות הספרים, הרי אילו יגנזו" (מס' סופרים פ"ה הט"ז)

גיזרון[עריכה]

השורש מ.ו.ק נמצא במקרא 'אתם ימקו' נמק.

מילים נרדפות[עריכה]

מַקָּק[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מקק
הגייה* makak
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש מ־ק־ק
דרך תצורה משקל קַטָּל
נטיות ר׳ מַקָּקִים
  1. השם העממי לתיקן.

מקור[עריכה]

בתלמוד נכתב על מקק הספרים ועל מקק התפילין. פרשנים רבים ראו במקק מילה נרדפת לריקבון, מק, מכיוון ששתי אלו מגיעות מאותו השורש. יש מבינים בטעות מפירושו של רש"י שמדובר בסוג של חרק באמרו "מקק ספרים – אכילת תולעת אוכלת הספרים ומרקבן, ושמו מקק" (רש״י), אך כוונתו לרקב והעפרורית שהיא "אכילת התולעת" ולא שמה של התולעת.

מילים נרדפות[עריכה]

ראו גם[עריכה]