מקק

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מֶקֶק[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
הגייה*
חלק דיבר
מין
שורש מ־ק־ק
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות
  1. עפרורית הנוצרת מרקבון של חומר אורגני.
    • "מאבני המזבח ומעפר המזבח, מקק ספרים ומקק מטפחותיהם - כל שהוא" (שבת פ" משנה)
    • "והמחתך בספרים, בחדשים מותר בישנים אסור. מקק הספרים, מקק התפילין, מקק מטפחות הספרים, הרי אילו יגנזו" (מס' סופרים פ"ה הט"ז)

גיזרון[עריכה]

השורש מ.ו.ק נמצא במקרא 'אתם ימקו' נמק.

מילים נרדפות[עריכה]

ראו גם[עריכה]

מַקָּק[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מקק
הגייה* makak
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש מ־ק־ק
דרך תצורה משקל קַטָּל
נטיות ר׳ מַקָּקִים
  1. השם העממי לתיקן.

מקור[עריכה]

בתלמוד נכתב על מקק הספרים ועל מקק התפילין. פרשנים רבים ראו במקק מילה נרדפת לריקבון, מק, מכיוון ששתי אלו מגיעות מאותו השורש (נמק). ולכן המקק הוא הריקבון ולא התולעת[1]
אמנם יש שפירשו שבהשאלה זהו גם שם לתולעת עצמה[2]
יתכן שאין סתירה בין הפירושים שנאמרו לפי תפיסה מדעית של התקופה ההיא שסברו שתולעי רקבון נוצרים מהחומר עצמו[3].

מילים נרדפות[עריכה]

ראו גם[עריכה]

הערות שוליים[עריכה]

  1. רד"ר רע"ב ועוד
  2. מאירי:והוא שהתולעת הנעשה בהם ואוכלן ומרקיבן נקרא מקק ומקום אכילתן הוא קורא מקק על שם התולעת עצמו. רש"י ור"ן (על הרי"ף) וכן ריבב"ן: מקק דספרים וכו'. כל אלו מיני תולעים הם ושמן חלוק זה מזה.
  3. מה שמסביר תמיהה הלכתית איך יתכן שהמפרשים יסברו שיש קדושה בתולעת