מקק
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
תוכן עניינים
מֶקֶק[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | |
| הגייה* | |
| חלק דיבר | |
| מין | |
| שורש | מ־ק־ק |
| דרך תצורה | משקל קֶטֶל |
| נטיות | |
- עפרורית הנוצרת מרקבון של חומר אורגני.
- "מאבני המזבח ומעפר המזבח, מקק ספרים ומקק מטפחותיהם - כל שהוא" (שבת פ" משנה)
- "והמחתך בספרים, בחדשים מותר בישנים אסור. מקק הספרים, מקק התפילין, מקק מטפחות הספרים, הרי אילו יגנזו" (מס' סופרים פ"ה הט"ז)
גיזרון[עריכה]
השורש מ.ו.ק נמצא במקרא 'אתם ימקו' נמק.
מילים נרדפות[עריכה]
מַקָּק[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | מקק |
| הגייה* | makak |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | מ־ק־ק |
| דרך תצורה | משקל קַטָּל |
| נטיות | ר׳ מַקָּקִים |
- השם העממי לתיקן.
מקור[עריכה]
השם שגוי. קיימת סברה כי נולד מטעות בהבנת דברי רש"י במשנה שבת " אכילת תולעת אוכלת ספרים ומרקבן ושמו מקק". (כשכוונתו לרקב ולא לתולעת)
