הכיש

הִכִּישׁ

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא	הכיש
שורש וגזרה	נ־כ־שׁ
בניין	הִפְעִיל

1. לשון חז"ל נשך או היכה שימוש ספציפי לבעלי חיים מזיקים. בעברית חדשה דוקא בעל חיים ארסי שעקץ.

   • ”אילה זו – רחמה צר; בשעה שכורעת ללדת אני מזמין לה דרקון שמכישה בבית הרחם, ומתרפה ממולדה; ואלמלי מקדים רגע אחד או מאחר רגע אחד – מיד מתה“ (בבלי, מסכת בבא בתרא – דף טז, עמוד ב)
   • ”נֹחַ כְּשֶׁהָיָה יוֹצֵא מִן הַתֵּבָה הִכִּישׁוֹ אֲרִי וְשִׁבְּרוֹ, וְלֹא הָיָה כָּשֵׁר לְהַקְרִיב, וְהִקְרִיב שֵׁם בְּנוֹ תַּחְתָּיו.“ (בראשית רבה, פרשה לו, סימן ד)

2. לשון חז"ל [נדיר] היכה

   • ”כיצד במשיכה קורא לה והיא באה או שהכישה במקל ורצתה לפניו דכיון שעקרה יד ורגל קנאה“ (בבלי, מסכת בבא בתרא – דף עה, עמוד ב)

גיזרון

• השורש נ־כ־שׁ מהווה שיכול עיצורים מן נ־שׁ־ך

נגזרות

• הֻֻכָּשׁ
• הכשה