אדיבות
אֲדִיבוּת
[עריכה]| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | אדיבות |
| הגייה* | adivut |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | א־ד־ב |
| דרך תצורה | אדיב + ־וּת |
| נטיות | |
- התנהגות נאה ומתחשבת.
- יצחק נהג באדיבות כלפי אשתו ומשך למענה את הכסא כדי שתוכל לשבת.
- ”(האופיצר) היה אדם מפותח ועניין אותה, אבל כשבא אליה לביקור בשעה מאוחרת בלילה, היה הדבר חשוד בעיניה והיא ענתה לו בלי כל אדיבות.“ (במדרון, מאת נחמה פוחצ'בסקי, בפרויקט בן יהודה)
גיזרון
[עריכה]- מחידושי אליעזר בן־יהודה.[1]
מילים נרדפות
[עריכה]ניגודים
[עריכה]תרגום
[עריכה]- אנגלית: courtesy
- ערבית: لطف
- רוסית: вежливость
סימוכין
[עריכה]- ↑ ראובן סיוון, חידושי המילים של אב"י לפי מילונו. האקדמיה ללשון העברית, לשוננו לעם, אין תאריך.