נטרפה ספינה

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

נִטְרְפָה סְפִינָה[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא נטרפה ספינה
הגייה* nitrefah sfinah
חלק דיבר
מין נקבה
שורש ט־ר־ף ס־פ־ן
דרך תצורה
נטיות
  1. עברית חדשה ספינה שניטלטלה על ידי גלי ים סוער ונשברה.
    • "ספינה נטרפה בים, ולא ניצלו אלא שני יהודים." (ספר הבדיחה והחידוד: מתוך החומה, מאת אלתר דרויאנוב, בפרויקט בן יהודה)
    • "באה האניה „סטורסטיד“ והביאה 350 נוסעים, שהוצלו מהאניה שנטרפה." ("הזמן", 2 ביוני 1914, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
    • "רב־החובל של הספינה „ואֶסטאֶרלאנד“ מודיע, שהמלח שניצול (בן 17) סיפר, כי ספינתו „איזיס“ נטרפה בים, וכנראה טבעו כל 39 מלחיה." ("דבר", 10 בנובמבר 1936, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
    • "בעיצומה של ההפלגה נטרפה „אגוז“ בלב ים וכל 44 נוסעיה, כולל חיים צרפתי ז"ל, השליח מארץ־ישראל והמפקד של הספינה ניספו." ("מעריב", 5 בינואר 1986, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
    • "[...] כל סחורה שהוצלה מספינה שעלתה על שרטון או שנטרפה בצאתה לדרכה תוחזר לחוף שממנו נשלחה." (פקודת הסחורות הנטרפות ודמי הצלה, 1926)

מקור[עריכה]

  • מן ט־ר־ף, נִטָרֵף – היטלטל לצדדים, התנועע הנה והנה.
  • "על אלו מתריעין בשבת: על עיר שהקיפוה גוים או נהר, ועל ספינה המטרפת בים." (משנה תענית ג ז)
  • "שלשה דברים אמר רבי אלעזר בן פרטא לפני חכמים וקימו את דבריו, על עיר שהקיפוה כרקום, ועל הספינה המטרפת בים, ועל היוצא לדון, שהן בחזקת קימין." (משנה גיטין ג ד)

פרשנים מפרשים[עריכה]

  • פירוש רבי עובדיה מברטנורא על משנה תענית ג ז: המטרפת - מתחבטת ומשתברת, כמו ביצה הטרופה בקערה.
  • פירוש הרמב"ם על משנה גיטין ג ד: ספינה המטרפת בים הוא שסוער עליה הים ורצה לשברה והמלחים אינם יכולים להנהיגה כפי רצונם לגודל הסער אבל העצים והכלים שלה נשארו. הספינה שאבדה בים הוא שנשברו הכלים והעצים שלה ונאבד הכל ונשארה הספינה על פני המים להנהגת המים ולא נשאר עוגין ולא משוטות שיתנהגו בה וזה כולו דבר אמתי.
  • פירוש רבי עובדיה מברטנורא על משנה גיטין ג ד: המטרפת - ועדיין לא טבעה.

נגזרות[עריכה]

ביטויים קרובים[עריכה]

ראו גם[עריכה]