מקביל לאכדית 𒄩 nūnu, סורית ܢܽܘܢܳܐ, ארמית: נוּנָא, ערבית: نُون (נוּן) - דג גדול, לויתן. לפי רוב הפרשנים[1], מהשורש נ-י-ן (שמופיע פעם אחת במקרא, תהילים עב,יז) שמשמעו 'התרבה, השריץ', בדומה למילה 'דג' שקשורה מהפועל דָּגַה 'התרבה מהר (כמו דגים)'[2][3]. לפי השערה מקובלת[4], משורש זה גם נין 'צאצא, בן'.
צורת־האות נון נובעת משרטוט של נחש, אך הובנה כצלופח, מין דג.