מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
צלופח
הגייה *
tzlofakh
חלק דיבר
שם־עצם
מין
זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות
ר׳ צְלוֹפָחִים
צלופח
פרט מסדרה של דגים מקריני־סנפיר, והם חלקלקים ודומים במראהם לנחש .
”אייתו לקמיה ההוא נונא דהוה דמי לצלופחא נקטיה להדי יומא חזא דהוה ביה צימחי ושרייה.“ (בבלי, מסכת עבודה זרה – דף לט, עמוד א )
”אבל כשזו היתה כבר אצל הגינה ואוריאל השיגה ושלח את ידו לתפוש בה, התחרטה פתאום [...] והיא החליקה מתחת ידוֹ, כצלופח בריח זה, המחליק מידי הדייג“ (בטרם , מאת א"נ גנסין , בפרויקט בן יהודה )
”בָּשָׂר וְדָגִים וְכָל-מַטְעַמִּים, / דְּגֵי נְהָרוֹת וּדְגַת יַמִּים, / צֶאֱצָאֵי קִישׁוֹן וּפִישׁוֹן וְאוֹקְיָנוֹס: / פַּלְמוּדָה וָעֳפִיאָן וְאוֹקָנוֹס, / שְׁפַרְנוּן וּקְבַרְנוּן וּצְלֹפַח , – / אֹרֶךְ כָּל-דָּג אַמָּתַיִם וָטֹפַח.“ (אַלּוּף בַּצְלוּת וְאַלּוּף שׁוּם , מאת ביאליק , בפרויקט בן יהודה )
”לְפָנִים בַּיָּם – הוֹ חֲבִיבַי וַאֲהוּבַי – חַי לִוְיָתָן, וְהוּא אָכַל דָּגִים. הוּא אָכַל אֶת דַּג-הַכּוֹכָב וְאֶת דַּג-הָרֵכָב, [...] וְאֶת הַכּוּפִיָּה וְהַשִּׁבּוּטִיָּה, וְאֶת הַצְּלוֹפָח הַחֲלַקְלַק הַמִּתְעַקֵּל וּמִתְפַּתֵּל.“ (מֵאַיִן לוֹ לַלִּוְיָתָן לוֹעַ שֶׁכָּזֶה? , מאת רודיארד קיפלינג , תרגום: אברהם רגלסון , בפרויקט בן יהודה )
מארמית: צלופחא; כנראה בציטוט לעיל מהתלמוד הבבלי.
תמונות ומדיה בוויקישיתוף:
צלופח