לדלג לתוכן

נבח

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

נָבַח[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא נבח
שורש וגזרה נ־ב־ח
בניין פָּעַל (קַל)
  1. השמיע קול רם וקצר כקול הכלב.
  2. בהשאלה: דיבר בזעם, תוך צעקות וגידופים.
    • הבוס נבח על העובד.
    • המקלע נבח, והחייל נפל.

גיזרון[עריכה]

  • הפועל מופיע פעם יחידה במקרא בפסוק לעיל.
  • הפועל משותף למספר לשונות שמיות, למשל: אכדית – nabāḥu; ארמית – נְבַח; ערבית – نَبَحَ (נַבַּחַ).

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

מידע נוסף[עריכה]

  • הנו"ן מתקיימת בצורת העתיד ובציווי (אֶנְבַּח, תִּנְבַּח, ... נְבַח, נִבְחִי, ...), שלא כרגיל בפעלים הנוטים בתבנית "יִפְעַל" (ראו החלטה 3.3.5, "כללים בגזרת פ"נ" של האקדמיה ללשון העברית).
  • בלשון חז"ל ניתן למצוא "נבח ב־", כלומר נבח על: "קרא לי עורב, נבח בי כלב" (תוספתא שבת ז,יג); "והכלבין נובחין בו" (ירושלמי יומא פרק ח משנה ו); "ונבח בה כלב והפילה" (בבלי בבא קמא דף פג עמוד א). בלשון המאוחרת יותר השתנה הביטוי ל"נבח ל־": "סוכר את פיו ואינו נובח לו" (ספר והזהיר, משפטים, עמ' 95).

ראו גם[עריכה]


השורש נבח

השורש נ־ב־ח הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים[עריכה]

נ־ב־ח עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל נָבַח נוֹבֵחַ יִנְבַּח נְבַח לִנְבֹּחַ
נִפְעַל
הִפְעִיל
הֻפְעַל -אין- -אין-
פִּעֵל נִבֵּחַ/נִבַּח מְנַבֵּחַ יְנַבֵּחַ נַבַּח לְנַבֵּחַ
פֻּעַל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל

נִבֵּחַ[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא ניבח
שורש וגזרה נ־ב־ח
בניין פִּעֵל
  1. השמיע נביחה.
  2. בהשאלה: השמיע דברים בצעקות קצרות.
    • "לְעֵת תָּכִין מַטְבֵּחַ / מִצָּר הַמְנַבֵּחַ / אָז אֶגְמוֹר / בְּשִׁיר מִזְמוֹר / חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ." (מעוז צור)
    • ”צָדוּ מְפַגְּלֵי שָׁלֵם מְכַרְסֵם מְנַבֵּחַ / וְהֶעֱלוּהוּ כָּלִיל עַל קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ“ (איכה רחובות עיר מלאי רננות, מאת רס"ג, באתר מאגרים)

גיזרון[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: bark‏‏‏‏


השורש נבח

השורש נ־ב־ח הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים[עריכה]

נ־ב־ח עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל נָבַח נוֹבֵחַ יִנְבַּח נְבַח לִנְבֹּחַ
נִפְעַל
הִפְעִיל
הֻפְעַל -אין- -אין-
פִּעֵל נִבֵּחַ/נִבַּח מְנַבֵּחַ יְנַבֵּחַ נַבַּח לְנַבֵּחַ
פֻּעַל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל

נֶבַח[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא נבח
הגייה* nevakh
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש נ־ב־ח
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות
  1. נביחה, קול רם של חיה.
    • השועל... בעת תבא סופה וקרה ישמיע קול נבח ממושך, הנבדל מקול כלב־הבית "תולדות הטבע א" מאת הרולד אטמר לנץ עמ' 202, בתרגום מנדלי מוכר ספרים


השורש נבח

השורש נ־ב־ח הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים[עריכה]

נ־ב־ח עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל נָבַח נוֹבֵחַ יִנְבַּח נְבַח לִנְבֹּחַ
נִפְעַל
הִפְעִיל
הֻפְעַל -אין- -אין-
פִּעֵל נִבֵּחַ/נִבַּח מְנַבֵּחַ יְנַבֵּחַ נַבַּח לְנַבֵּחַ
פֻּעַל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל