נבח

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

נָבַח[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא נבח
שורש וגזרה נ־ב־ח
בניין קל
  1. השמיע נביחה.
  2. בהשאלה השמיע קול רם וקצר כקול הכלב.
    • הבוס נבח על העובד.
    • המקלע נבח, והחייל נפל.

גיזרון[עריכה]

  • אכדית: nabāḥu; ארמית: נְבַח; ערבית: نَبَحَ (נַבַּחַ).
  • הפועל מופיע פעם יחידה במקרא[דרוש מקור] בפסוק לעיל בישעיהו נו י.


צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

תרגום[עריכה]

מידע נוסף[עריכה]

  • הנו"ן מתקיימת בצורת העתיד ובציווי (אֶנְבַּח, תִּנְבַּח, ... נְבַח, נִבְחִי, ...), שלא כרגיל בפעלים הנוטים בתבנית "יִפְעַל" (ראו החלטה 3.3.5, "כללים בגזרת פ"נ" של האקדמיה ללשון העברית).
  • בלשון חז"ל ניתן למצוא "נבח ב־", כלומר נבח על: "קרא לי עורב, נבח בי כלב" (תוספתא שבת ז,יג); "והכלבין נובחין בו" (ירושלמי יומא פרק ח משנה ו); "ונבח בה כלב והפילה" (בבלי בבא קמא דף פג עמוד א). בלשון המאוחרת יותר השתנה הביטוי ל"נבח ל־": "סוכר את פיו ואינו נובח לו" (ספר והזהיר, משפטים, עמ' 95).

ראו גם[עריכה]


השורש נבח

השורש נ־ב־ח הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים[עריכה]

נ־ב־ח עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל נָבַח נוֹבֵחַ יִנְבַּח נְבַח נְבִיחָה
נִפְעַל
הִפְעִיל
הֻפְעַל -אין- -אין-
פִּעֵל נִבֵּחַ/נִבַּח מְנַבֵּחַ יְנַבֵּחַ נַבַּח נִבּוּחַ
פֻּעַל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל

נִבֵּחַ[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא ניבח
שורש וגזרה נ־ב־ח
בניין פִּעֵל
  1. השמיע נביחה.
    • והתחיל לנבח עלינו ועל רבינו הקדוש ככלב ממש "מגלה טמירין" מאת יוסף פרל, דף מ עמוד א
  2. בהשאלה השמיע דברים בצעקות קצרות.
    • "לְעֵת תָּכִין מַטְבֵּחַ מִצָּר הַמְנַבֵּחַ" (מעוז צור)

גיזרון[עריכה]


השורש נבח

השורש נ־ב־ח הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים[עריכה]

נ־ב־ח עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל נָבַח נוֹבֵחַ יִנְבַּח נְבַח נְבִיחָה
נִפְעַל
הִפְעִיל
הֻפְעַל -אין- -אין-
פִּעֵל נִבֵּחַ/נִבַּח מְנַבֵּחַ יְנַבֵּחַ נַבַּח נִבּוּחַ
פֻּעַל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל

נֶבַח[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא נבח
הגייה* nevakh
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש נ־ב־ח
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות
  1. נביחה, קול רם של חיה.
    • השועל... בעת תבא סופה וקרה ישמיע קול נבח ממושך, הנבדל מקול כלב־הבית "תולדות הטבע א" מאת הרולד אטמר לנץ עמ' 202, בתרגום מנדלי מוכר ספרים


השורש נבח

השורש נ־ב־ח הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים[עריכה]

נ־ב־ח עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל נָבַח נוֹבֵחַ יִנְבַּח נְבַח נְבִיחָה
נִפְעַל
הִפְעִיל
הֻפְעַל -אין- -אין-
פִּעֵל נִבֵּחַ/נִבַּח מְנַבֵּחַ יְנַבֵּחַ נַבַּח נִבּוּחַ
פֻּעַל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל