נאחז בקש

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

נֶאֱחַז בְּקַשׁ[עריכה]

  1. אדם שמנסה למצוא לעצמו משענת כאשר המשענת אינה חזקה.


השורש אחז

השורש א־ח־ז הוא שורש מגזרת נפ"א.

נטיות הפעלים[עריכה]

א־ח־ז עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל אָחַז אוֹחֵז, אָחוּז יֹאחַז או יֶאֱחֹז אֱחֹז לֶאֱחֹז
נִפְעַל נֶאֱחַז נֶאֱחָז יֵאָחֵז הֵאָחֵז לְהֵאָחֵז
הִפְעִיל הֶאֱחִיז מַאֲחִיז יַאֲחִיז הַאֲחֵז לְהַאֲחִיז
הֻפְעַל הָאֳחַז מָאֳחָז יָאֳחַז -אין- -אין-
פִּעֵל אִחֵז מְאַחֵז יְאַחֵז אַחֵז לְאַחֵז
פֻּעַל -אין- מְאֻחָז -אין- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְאַחֵז מִתְאַחֵז יִתְאַחֵז הִתְאַחֵז לְהִתְאַחֵז

הערה[עריכה]

" "טוֹב אֲשֶׁר תֶּאֱחֹז בָּזֶה וְגַם מִזֶּה אַל תַּנַּח אֶת יָדֶךָ כִּי יְרֵא אֱלֹהִים יֵצֵא אֶת כֻּלָּם" (קהלת ז, פסוק יח), לצד: " יֹאחֵז בְּעָקֵב פָּח; יַחֲזֵק עָלָיו צַמִּים" (איוב יח, פסוק ט)