מסעד

מִסְעָד

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	מסעד
הגייה^*	mis׳ad
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ס־ע־ד
דרך תצורה	משקל מִקְטָל
נטיות	מִסְעַד־, ר׳ מִסְעָדִים, מִסְעֲדֵי־

לשון המקרא עמוד תמך, קורת משען לקיר או לגג.
- ”וַיַּעַשׂ הַמֶּלֶךְ אֶת-עֲצֵי הָאַלְמֻגִּים מִסְעָד לְבֵית-יְהוָה וּלְבֵית הַמֶּלֶךְ וְכִנֹּרוֹת וּנְבָלִים לַשָּׁרִים לֹא בָא-כֵן עֲצֵי אַלְמֻגִּים וְלֹא נִרְאָה עַד הַיּוֹם הַזֶּה.“ (מלכים א׳ י, פסוק יב)
‏‏עברית חדשה משענת או גב של כסא או כורסה.
- ”ויפול על כסאו וישען על המסעד ויפשוט את צוארו, ככבש אלוף עת יובל לטבח ויאנח מרה“ (אלה עשיריך ישראל, מאת שמואל נחום כהנובסקי, בפרויקט בן יהודה)
- ”"אינני יודע מה היה בעשרים השנים האחרונות, ואין זה חשוב!" הוא הגביה קולו והיכה באגרוף קמוץ על מסעד הכורסה.“ (דוברין האדם, מאת חנוך ברטוב, בפרויקט בן יהודה)
לשון ימי הביניים משען, תמיכה, חיזוק.
- "לא יהיה לך מבטחם למסעד ונפשם לא יסעדו, נשוא ינשוא כי לא יצעדו. (ר"י הלוי, וירד איש אלהים)

מצודות על מלכים א י יב: "מסעד" - הוא העליה שזכר למעלה שהיה לבית ה' ולבית המלך רצה לומר מזה לזה ובדברי הימים (ב ט יא) נקרא מסילה על היותו מסילה ללכת בה וכאן נקרא מסעד לפי שהיה לו כעין מעקה מפה ומפה להיות העולה נשען ונסעד בהם.
רש"י על מלכים א י יב: "מסעד לבית ה'" - ובדברי הימים (ב ט יא) כתיב מסלות לבית ה' לכך אני אומר המסעד הזה לשון רצפה.
מִסְעָד במילון העברית הישנה והחדשה מאת אליעזר בן יהודה, בפרויקט בן יהודה.

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מסעד