תבליט

תַּבְלִיט

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	תבליט
הגייה*	tavlit
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ב־ל־ט
דרך תצורה	משקל תַּקְטִיל
נטיות	ר׳ תַּבְלִיטִים

תבליט על ארון קבורה (איסטמבול)

1. תמונה מפוסלת שבה הדמויות או הצורות בולטות.

   • בבית שערים ישנם ארונות קבורה מאבן המקושטים בתבליטים.

2. שם כללי לצורות הקרקע הבולטות והשקועות על פני השטח.

   • התבליט בשטח התרגיל, שלש גבעות והאוכפים שביניהן ושני ודיות עמוקים.
   • במפה הטופוגרפית אפשר לזהות את התבליט ואת התכסית.

גיזרון

• מן הפועל לבלוט בלשון חז"ל. מחידושי האקדמיה ללשון העברית, תרפ"ח.* עברית חדשה משורש ארמי^{[דרוש מקור]}.

תרגום

• אנגלית: relief‏‏‏‏‏ (1)

ראו גם

• גלף
• תגליף
• תכסית

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: תבליט

ערך בוויקיפדיה: מפה טופוגרפית

• זכרונות ועד הלשון, מחברת ו (תרפ"ח) - מונחי גיאוגרפיה