קריאה
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
קְרִיאָה[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | קריאה |
| הגייה* | kria |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | ק־ר־א, גזרת נל"א |
| דרך תצורה | משקל קְטִילָה |
| נטיות | ר׳ קְרִיאוֹת; קְרִיאַת־, ר׳ קְרִיאוֹת־ |
- סקירה ויזואלית של סימנים גרפיים, כגון תווי מוסיקה, ספָרות ומילים, בדממה או תוך פענוחם בקול.
- ”אֵין בֵּין אֲדָר הָרִאשׁוֹן לַאֲדָר הַשֵּׁנִי אֶלָּא קְרִיאַת הַמְּגִלָּה וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים.“ (משנה, מסכת מגילה – פרק א, משנה ד)
- "ומן הטעם הזה רוצה הייתי, אִלו היה הדבר ביכלתי, לעשׂות קריאתה של המַחבּרת הזאת חובה." (אחד העם, דור תהפוכות)
- הכנרת הילארי האן מנגנת יצירות מורכבות מאוד ללא צורך בקריאת תווים.
- נטלתי מן המדף את קובץ השירים של אן סקסטון ופתחתי בקריאת השירים לסבתי.
- שיוּם, הענקת שֵם.
- פנייה לזולת באמצעות שם, כינוי או השמעת קול, לצורך לכידת תשומת־לבו.
- ”'ויקרא אל משה וידבר': למה הקדים קריאה לדיבור?“ (בבלי, מסכת יומא – דף ד, עמוד ב)
- "מתוך שכל אחד צריך לחבֵרו, צריך שם שיתחברו זה עם זה על־ידי קריאת שמו, אבל בורא עולם יתברך מה צריך לקרוא לו שם?" (ספר הפליאה, ד"ה נעשה אדם בצלמנו כדמותנו)
- "אני לא כל כך נבהלתי כמו בעלת הכלב, שקראה לו מיד והוא נשמע לקריאתה והלך לו לדרכו." (לנדה מטלון, היום הראשון בו הלכתי לבד לבית הספר, סיפורי סבתא)
- כשאדם שמע את קריאת אלוהים "אייכּה" הוא הסתתר ולא השיב.
- הקריאה לעזרה של הטובעת גברה על קריאותיה של סוחרת התבלינים המכריזה על מרכּוּלתהּ.
- בהשאלה: זימון, משיכת תשומת־לבו של הזולת על מנת להביאו.
- הקריאה למעלית מתבצעת באמצעות לחיצה על כפתור.
- ברגע שבו האיתורית שלי מצפצפת אני נענה לקריאתה של מפקדת הגדוד ונוסע למפקדה.
- הכרזה, השמעת דבר מה בקול גדול.
- ”קוּם לֵךְ אֶל נִינְוֵה, הָעִיר הַגְּדוֹלָה, וּקְרָא אֵלֶיהָ אֶת הַקְּרִיאָה אֲשֶׁר אָנֹכִי דֹּבֵר אֵלֶיךָ.“ (יונה ג, פסוק ב)
- ”בְּכָל יוֹם תּוֹרְמִין אֶת הַמִּזְבֵּחַ בִּקְרִיאַת הַגֶּבֶר אוֹ סָמוּךְ לוֹ, בֵּין לְפָנָיו בֵּין לְאַחֲרָיו.“ (משנה, מסכת יומא – פרק א, משנה ח)
- "כִּי לֹא יֶחְדַּל קוֹל קְרִיאָתִי עַד־אִם יְעִירֵךְ!" (ניטשה, כה אמר סרתוסטרא, חלק שלישי, המתרפא, א, תרגום: דוד פרישמן)
- לאחר קריאת "תחי צרפת, יחי המלך!" הסתערה ז'אן ד'ארק בראש צבאהּ על מחנה האויב.
- גילוי דעת, בכתב או בעל־פה, שמטרתו שידול או השפעה.
- "אין הקריאה לאיחוד צריכה לשמש סיסמה לשם "רווחים" בעסקי בחירות." (יוסף אהרונוביץ, אל הוועד המרכזי של הפועל הצעיר, 1925)
- "לא היה במאמריו משום קריאה ל'מהפכה' ולמרד." (שלמה שפאן, יוסף קלוזנר, "מאזנים", כרך ח, חוברת א, כסלו תשיט)
- "המפרסם ביודעין קריאה פומבית להטלת חרם על מדינת ישראל [...] עושה עוולה אזרחית..." (החוק למניעת פגיעה במדינת ישראל באמצעות חרם, התשע"א־2011, סע' 2(א))
- לנוכח הצעת החוק החדשה נשמעה בחוגים שונים קריאה לצאת לרחוב ולהתקומם.
- הקריאות למינוי ועדת חקירה הלכו ונתרבו.
- (בתורת ההרמנוּיטיקה) אינטרפרטציה של טקסט או של יצירת אמנות, פרשנות, ניתוח החושף רבדים נוספים שמעבר לנגלה.
- "...פרשנות נשית לתנ"ך, שמדויק יותר לכנותה קריאה חדשה של הטקסט..." (מרגלית שילה, הקול הנשי הירושלמי: כתבי למדניות מן המאה התשע־עשרה)
- שיריה של סילביה פלאת' זכו לקריאות רבות – פמיניסטיות, פוליטיות ופסיכואנליטיות.
גיזרון[עריכה]
- שם פעולה מן קָרַא. המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא, בפסוק לעיל.
צירופים[עריכה]
- אולם קריאה
- אם קריאה
- בעל קריאה
- מילת קריאה
- מנורת קריאה
- משקפי קריאה
- סימן קריאה
- ספר קריאה
- פתח קריאה
- קריאה בכף היד
- קריאה בקלפים
- קריאה בקפה
- קריאה בתורה
- קריאה גדולה
- קריאה וכתיבה
- קריאה לדגל
- קריאה למרד
- קריאה לסירוב־פקודה
- קריאה לעזרה
- קריאה נרגשת
- קריאה ראשונה
- קריאת אזהרה
- קריאת ביניים
- קריאת הגבר
- קריאת הסימנים
- קריאת הפתעה
- קריאת השכמה
- קריאת כיוון
- קריאת מגילה
- קריאת מצוקה
- קריאת קרב
- קריאת שמע
- קריאת שפתיים
- קריאת תהילים
- שולחן קריאה
מילים נרדפות[עריכה]
ניגודים[עריכה]
תרגום[עריכה]
|
ראו גם[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
 ערך בוויקיפדיה: קריאה |
הפניות[עריכה]
| השורש קרא | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|