מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חסה
הגייה * kha sa
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ח־ס־ס
דרך תצורה משקל קַטְלָה
נטיות חַסַּת־; ר׳ חַסּוֹת
חסה תרבותית (1)
שדה חסה (1)
לשון חז"ל חסת התרבות (שם מדעי: Lactuca sativa), ירק־גינה שעליו ירוקים או סגולים ונאכלים טריים.
אכיל מצה וחסא בהדי הדדי בלא ברכה, זכר למקדש כהלל. (תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף קטו, עמוד א)
סַבָּא שָׁתָל בַּגִּנָּה חַסָּה וְגֶזֶר ... לָקַח דָּן אֶת הַצַּב וְנָתַן לוֹ חַסָּה גֶּזֶר וְגַם חָלָב. אָכַל הַצַּב אֶת הַחַסָּה וְהַגֶּזֶר. (מתוך סַבָּא שָׁתָל בַּגִּנָּה חַסָּה)
"שני טונות חסה ובית מלא קאלאבסה " (גידי גוב )
סוג בוטני Lactuca ממשפחת המורכבים ובו כמה מיני בר וזנים רבים של חסה תרבותית, (1) לעיל.
בלשון חז"ל "חַסָּא". משפה שומרית : חסה - (חִז, ḫaz / ḫiz חַזְ 𒄭𒄑𒊬) אכדית : חיסֻ 𒄭𒄑𒊬 . סורית-קלאסית : הֲזַא ܚ̈ܲܣܸܐ ארמנית עתיקה : חֳזר հազար
על פי מסכת פסחים, החסה היא המרור - משנה: ואלו ירקות שאדם יוצא בהן ידי חובתו בפסח: בחזרת בתמכא ובחרחבינא ובעולשין ובמרור ובגמרא: "ואמר רבי אושעיה: מצוה בחזרת ואמר רבא: מאי חזרת חסא" (פסחים דף לט א ) ונקראה בעברית חזרת; הצמח הנקרא היום חזרת הוא צמח אחר, ממשפחת המצליבים.
גאורגית: სალათა (הגייה: סאלאתה)
חסה , חִז / Women in the Ancient Near East" - Marten Stol"
ערך בוויקיפדיה:
חסה תמונות ומדיה בוויקישיתוף:
חסות
לשון המקרא היה במקום מוגן.
וַיֹּאמֶר הָאָטָד אֶל הָעֵצִים אִם בֶּאֱמֶת אַתֶּם מֹשְׁחִים אֹתִי לְמֶלֶךְ עֲלֵיכֶם בֹּאוּ חֲסוּ בְצִלִּי. (שופטים ט טו)
חַסְדִּי וּמְצוּדָתִי, מִשְׂגַּבִּי וּמְפַלְטִי לִי, מָגִנִּי וּבוֹ חָסִיתִי. (תהילים קמד ב)