מחיה

לערך העוסק במילת קריאה מְחַיֶה; ראו אַ מְחַיֶה.

מִחְיָה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	מחייה
הגייה^*	mikhya
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	ח־י־י/ה
דרך תצורה	משקל מִקְטָלָה
נטיות	ר׳ אין. נס׳ מִחְיַתוֹ מִחְיָתְךָ מִחְיָתָהּ מִחְיָתָם

לשון המקרא חיים. חיות.
- ”וַיִּפֹּל מִכּוּשִׁים לְאֵין לָהֶם מִחְיָה כִּי נִשְׁבְּרוּ לִפְנֵי ה'“ (דברי הימים ב׳ יד, פסוק יב)
לשון המקרא מה שמאפשר חיים. מזון וכל הנצרך לחי.
- ”וְעַתָּה אַל תֵּעָצְבוּ וְאַל יִחַר בְּעֵינֵיכֶם כִּי מְכַרְתֶּם אֹתִי הֵנָּה כִּי לְמִחְיָה שְׁלָחַנִי אֱלֹהִים לִפְנֵיכֶם“ (בראשית מה, פסוק ה)
- ”וְאָנֹכִי אֶתֶּן לְךָ עֲשֶׂרֶת כֶּסֶף לַיָּמִים וְעֵרֶךְ בְּגָדִים וּמִחְיָתֶךָ“ (שופטים יז, פסוק י)
- ” וַיַּט עָלֵינוּ חֶסֶד לִפְנֵי מַלְכֵי פָרַס לָתֶת לָנוּ מִחְיָה לְרוֹמֵם אֶת בֵּית אֱלֹהֵינוּ וּלְהַעֲמִיד אֶת חָרְבֹתָי“ (עזרא ט, פסוק ט)
לשון המקרא בשר מכה ופצע שהעלה ארוכה.
- ”וְרָאָה הַכֹּהֵן וְהִנֵּה שְׂאֵת לְבָנָה בָּעוֹר וְהִיא הָפְכָה שֵׂעָר לָבָן וּמִחְיַת בָּשָׂר חַי בַּשְׂאֵת“ (ויקרא יג, פסוק י)

השורש ח־י־ה הוא שורש מורכב הניטה בחלק מזמן העבר ובזמן הבינוני של בניין קל לפי גזרת ע"ע, וביתר הנטייה ניטה לפי גזרת נל"י/ה.

בבניין קל, המטה בצורת העבר לפי נחי ל"י/ה: חָיָה (נסתר), חָיְתָה (נסתרת), חָיוּ וכולי אינו משתבש.
בבניין הפעיל, הצורות הרווחות הן צורת העבר וצורת המקור, יתר הצורות נהוגות לפי בניין פיעל.
בבוא אותיות השימוש לפני שורש זה, כאשר על פה"פ להיחטף, היא נהפכת לשווא ואות השימוש באה לפניה בחיריק (וזו גם הדרך לצורת העתיד בבניין קל עם אותיות אית"ן), דוגמת: ”וִחְיוּ“ (בראשית מב, פסוק יח), ”וִחְיִיתֶם“ (יחזקאל לז, פסוק ה), ”לִחְיוֹת“ (יחזקאל לג, פסוק יב) וכדומה.

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
הגייה^*	mekhiya
חלק דיבר	שם־עצם
מין
שורש	מ־ח־י/ה
דרך תצורה	משקל קְטִילָה
נטיות	ר׳ מְחִיּוֹת נ"י מְחִיָּתוֹ מִחִיָּתָהּ מְחִיָּתָם