מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | מגנוב |
| הגייה* | magnuv |
| חלק דיבר | שם־תואר |
| מין | זכר |
| שורש | ג־נ־ב |
| דרך תצורה | משקל מַקְטוּל |
| נטיות | ר׳ מַגְנוּבִים, נ׳ מַגְנוּבָה, נ"ר מַגְנוּבוֹת |
- [סלנג] משמח, מצוין ומיוחד.
- וואו, איזה מגנוב, קיבלתי 100 בבחינה ובכלל לא למדתי.
- המסיבה אתמול היתה ממש מגנובה.
- איזה ג'ינס מגנוב לבשת אתמול.
- [סלנג] אדם שמקובל על אנשים בחברתו.
- "בוא לספסל האחורי איפה שיושבים המגנובים"
| השורש גנב |
|
השורש ג־נ־ב הוא שורש מגזרת השלמים.
| ג־נ־ב |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
| קַל |
גָּנַב |
גּוֹנֵב |
יִגְנׁב |
גְּנׁב |
לִגְנׁב |
| נִפְעַל |
נִגְנַב |
נִגְנָב |
יִגָּנֵב |
הִגָּנֵב |
לְהִגָּנֵב |
| הִפְעִיל |
הִגְנִיב |
מַגְנִיב |
יַגְנִיב |
הַגְנֵב |
לְהַגְנִיב |
| הֻפְעַל |
הֻגְנַב |
מֻגְנָב |
יֻגְנַב |
-אין- |
-אין- |
| פִּעֵל |
גִּנֵּב |
מְגַנֵּב |
יְגַנֵּב |
גַּנֵּב |
לְגַנֵּב |
| פֻּעַל |
גֻּנַּב |
מְגֻנָּב |
יְגֻנַּב |
-אין- |
-אין- |
| הִתְפַּעֵל |
הִתְגַּנֵּב |
מִתְגַּנֵּב |
יִתְגַּנֵּב |
הִתְגַּנֵּב |
לְהִתְגַּנֵּב |
|
|