מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
לפלף
|
| הגייה* |
laflaf
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
|
| דרך תצורה |
|
| נטיות |
ר׳ לַפְלַפִים
|
- [סלנג, כינוי גנאי] כינוי לצעירים בעלי יכולת חשיבתית ממוצעת ומעלה שהמערכת מכוונת ומשקיעה יחס וממון בעתידם.
- יש לנו לפלף בכיתה שבכל מבחן בביולוגיה מקבל 100, אבל זה כלום לעומת הגאון שהצליח "לפטר" את המנהל, ולהעביר את המורה המופרעת לשנים של שבתון בביתה.
- מערבית לִפַאפַה لِفَافَة בהוראת הנוהג ללפף תינוקות בבגדים המגבילים תנועה לבלתי יזיקו לעצמם או לסביבה. מקביל לשורש העברי ל-פ-ף השוו לפף.
 ערך בוויקיפדיה: חנון |
ערך בוויקיפדיה: חנון