מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | לפלף |
| הגייה* | laflaf |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | |
| דרך תצורה | |
| נטיות | ר׳ לַפְלַפִים |
- [סלנג, כינוי גנאי] כינוי לצעירים בעלי יכולת חשיבתית ממוצעת ומעלה שהמערכת מכוונת ומשקיעה יחס וממון בעתידם.
- יש לנו לפלף בכיתה שבכל מבחן בביולוגיה מקבל 100, אבל זה כלום לעומת הגאון שהצליח "לפטר" את המנהל, ולהעביר את המורה המופרעת לשנים של שבתון בביתה.
- מערבית לִפַאפַה لِفَافَة בהוראת הנוהג ללפף תינוקות בבגדים המגבילים תנועה לבלתי יזיקו לעצמם או לסביבה. מקביל לשורש העברי ל-פ-ף השוו לפף.
 ערך בוויקיפדיה: חנון |
ערך בוויקיפדיה: חנון