מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
אין לבלבל ערך זה עם הערך כתי.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | כותי |
| הגייה* | kuti |
| חלק דיבר | תואר |
| מין | זכר |
| שורש | |
| דרך תצורה | כותה + ־ִי |
| נטיות | נ׳ כּוּתִית; ר׳ כּוּתִים (גם כּוּתִיִּים) |
- לשון חז"ל בן עם ששכן בארץ ישראל ובניו התגיירו ולא התקבלו ליהדות ולא נהגו כיהודים אלא מבחלק ממצוות הדת.
- ”הַמּוֹלִיךְ חִטִּים לְטוֹחֵן כּוּתִי אוֹ לְטוֹחֵן עַם הָאָרֶץ, בְּחֶזְקָתָן לַמַּעַשְׂרוֹת וְלַשְּׁבִיעִית; לְטוֹחֵן נָכְרִי, דְּמַאי.“ (משנה, מסכת דמאי – פרק ג, משנה ה)
- ”הַנּוֹדֵר מִשּׁוֹבְתֵי שַׁבָּת, אָסוּר בְּיִשְׂרָאֵל וְאָסוּר בַּכּוּתִים; [...] מֵעוֹלֵי יְרוּשָׁלַיִם, אָסוּר בְּיִשְׂרָאֵל וּמֻתָּר בַּכּוּתִים.“ (משנה, מסכת נדרים – פרק ג, משנה י)
- ”כָּל גֵּט שֶׁיֵּשׁ עָלָיו עֵד כּוּתִי, פָּסוּל, חוּץ מִגִּטֵּי נָשִׁים וְשִׁחְרוּרֵי עֲבָדִים.“ (משנה, מסכת גיטין – פרק א, משנה ה)
- ”שׁוֹטָה אַחַת בָּעִיר, אוֹ נָכְרִית, אוֹ כוּתִית, כָּל הָרֻקִּים שֶׁבָּעִיר טְמֵאִין.“ (משנה, מסכת טהרות – פרק ה, משנה ח)
- ”בְּנוֹת צְדוֹקִין, בִּזְמַן שֶׁנָּהֲגוּ לָלֶכֶת בְּדַרְכֵי אֲבוֹתֵיהֶן, הֲרֵי הֵן כַּכּוּתִיּוֹת; פָּרְשׁוּ לָלֶכֶת בְּדַרְכֵי יִשְׂרָאֵל, הֲרֵי הֵן כְּיִשְׂרְאֵלִיּוֹת.“ (משנה, מסכת נידה – פרק ד, משנה ב)
- על שם ארץ מולדתם כותה כמתואר בתנ"ך.
ערך בוויקיפדיה: כותים