יוספוס פלביוס גוזר כבול מן "גבול" משום היותה אדמת הגבול המערבי של הגליל היהודי [1], גם בתרגום השבעים הכתוב בלשון יוונית-קויינה מתורגמת "ארץ כבול" למילה ביוונית שהוראתה: "ארץ גבול" בהגיית: "אוֹרִאון" (ὅριον ). גסניוס מוסר שעפ"י הגיאוגרפים המוסלמיים כאבול היא הגבעה הנשאת שבסנג'ק-צפת .
(1) טור סיני גורס שבערבית בא הפועל "כבל" בבניינים שונים, במשמעות "עיכוב תשלום החוב" או "אי תשלום" . וייתכן שבשם זה: 'כבול', נרמז ע"י סופר המקרא אודות חובו של שלמה המלך אשר היה כבול בחובו כלפי חירם [2].
בספרו קדמוניות היהודים מוסר יוסף מתתיהו (כנראה שמועה ממדרש קדום) שבלשון כנענית "כאבול" בהוראת "מה שאינו טוב, ורצוי" .
לדברי ר' נחמן בר יצחק הביטוי "ארעא מכבלא" שגור בפי הבריות בהוראת "ארץ שאינה עושה פירות" ”מאי משמע דהאי כבול-לישנא דלא עביד פירי“ (בבלי, מסכת שבת – דף נד, עמוד א).
רשי הולך בדרכו של של ר' נחמן בר יצחק, וגוזר-כבול, בהוראת ארץ טיט שהרגל משתקעת ונכבלת בה.
ערך בוויקיפדיה: כבול