מורשה

לערך העוסק במוּרְשֶׁה; ראו מֻרְשֶׁה.

מוֹרָשָׁה

חזקה, בעלות על נכס השייכת ליורשים.
- ”וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר נָשָׂאתִי אֶת-יָדִי, לָתֵת אֹתָהּ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב; וְנָתַתִּי אֹתָהּ לָכֶם מוֹרָשָׁה, אֲנִי יְהוָה“ (שמות ו, פסוק ח)
- ”תּוֹרָה צִוָּה-לָנוּ, מֹשֶׁה; מוֹרָשָׁה, קְהִלַּת יַעֲקֹב.“ (דברים לג, פסוק ד)
- ”כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה יַעַן אָמַר הָאוֹיֵב עֲלֵיכֶם הֶאָח וּבָמוֹת עוֹלָם לְמוֹרָשָׁה הָיְתָה לָּנוּ.“ (יחזקאל לו, פסוק ב)
- ”אֶרֶץ! אֶרֶץ-מוֹרָשָׁה! / דֶּקֶל רַב-כַּפָּיִם. / גֶּדֶר-קַו-צַבָּר רָשָׁע. / נַחַל כְּמַהּ הַמָּיִם.“ (הוֹי, אַרְצִי! מוֹלַדְתִּי!, מאת שאול טשרניחובסקי, בפרויקט בן יהודה)

↑ עמ' 579 mrṯ ;HANDBOOK OF ORIENTAL STUDIES HANDBUCH DER ORIENTALISTIK SECTION ONE THE NEAR AND MIDDLE EAST