מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
הגייה *
חלק דיבר
מין
שורש ש־ר־ש
דרך תצורה
נטיות
[עממי] התנגד בתוקף בגלוי וביד רמה .
ההנהלה הורתה לצאת חוצץ נגד היוזמה החדשה. הביטוי במקרא ”מֶלֶךְ אֵין לָאַרְבֶּה וַיֵּצֵא חֹצֵץ כֻּלּוֹ“ (משלי ל , פסוק כז ) המשמעות הנהוגה כיום נולדה כנראה מפירוש רש"י בשם רבו למילה חִצֵּץ (ראו פרשנים). אבן עזרא, מצודות, מלבי"ם: מן הפועל חֻצַּץ - במקרא נאסף - יצא מאוסף ומקובץ
רש"י (בשופטים ה י"א): מן חִצֵּץ -במקרא נלחם - שנגזר מכאן שנאסף לגדוד כדי להלחם.
השורש יצא
השורש י־צ־א הוא שורש מורכב השייך גם לגזרת נל"א וגם לגזרת נפ"יו .
י־צ־א
עבר
הווה/בינוני
עתיד
ציווי
שם הפועל
קַל
יָצָא
יוֹצֵא
יֵצֵא
צֵא
לָצֵאת או לֵיצֵא
נִפְעַל
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
הִפְעִיל
הוֹצִיא
מוֹצִיא
יוֹצִיא
הוֹצֵא
לְהוֹצִיא
הֻפְעַל
הוּצָא
מוּצָא
יוּצָא
-אין-
-אין-
פִּעֵל
יִצֵּא
מְיַצֵּא
יְיַצֵּא
יַצֵּא
לְיַצֵּא
פֻּעַל
יֻצָּא
מְיֻצָּא
יְיֻצָּא
-אין-
-אין-
הִתְפַּעֵל
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
בבניין קל, צורת המקור בגזרת פ"י ופ"נ המסתיימת בתי"ו נוטה בשתי דרכים: האחת בתי"ו (בדומה לצורת המקור), והשנייה על דרך השלמים. לדוגמה: בְּצֵאתוֹ, בְּדַעְתָּהּ וגם בְּיָצְאוֹ, בְּיָדְעָהּ. (החלטות האקדמיה, עמ' 72)[1]
