מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
יעף
|
הגייה* |
ya׳af
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
זכר
|
שורש |
י־ע־ף
|
דרך תצורה |
משקל קֶטֶל
|
נטיות |
|
- עברית חדשה (יש לשכתב פירוש זה): שיוט באויר
- החללית מבצעת יעף ראשון על פני האסטרואיד
- המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא, כחלק מהצירוף: ”מועף בִּיעָף“ (דניאל ט, פסוק כא)
- תשש כוחו
- ”הַשְׁבֵּעַ הִשְׁבִּיעַ אָבִיךָ אֶת הָעָם לֵאמֹר אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר יֹאכַל לֶחֶם הַיּוֹם וַיָּעַף הָעָם“ (שמואל א׳ יד, פסוק כח)
- ”וַתָּבוֹא אֵלָיו בַּלָּאט וַתִּתְקַע אֶת הַיָּתֵד בְּרַקָּתוֹ וַתִּצְנַח בָּאָרֶץ וְהוּא נִרְדָּם וַיָּעַף וַיָּמֹת“ (שופטים ד, פסוק כא)
- ”הֲלוֹא הִנֵּה מֵאֵת יְהוָה צְבָאוֹת וְיִיגְעוּ עַמִּים בְּדֵי-אֵשׁ וּלְאֻמִּים בְּדֵי-רִיק יִעָפוּ.“ (חבקוק ב, פסוק יג)
- שיכול עיצורים עם עָיַף. במקרא שכיח באותה מידה.
השורש יעף
|
השורש י־ע־ף הוא שורש מגזרת נפ"יו.
י־ע־ף
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
יָעַף
|
יָעֵף
|
יִיעַף
|
עַף
|
לִיעֹף
|
נִפְעַל
|
נוֹעַף
|
נוֹעָף
|
יִוָּעֵף
|
הִוָּעֵף
|
לְהִוָּעֵף
|
הִפְעִיל
|
|
|
|
|
|
הֻפְעַל
|
|
|
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
|
|
|
|
|
פֻּעַל
|
|
|
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
|
|
|
|
|
| |
|
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
יעף
|
הגייה* |
ya׳ef
|
חלק דיבר |
תואר
|
מין |
זכר
|
שורש |
י־ע־ף
|
דרך תצורה |
משקל קָטֵל
|
נטיות |
נ׳ יְעֵפָה, ר׳ יְעֵפִים
|
- חסר כוח
- ”כִּי נִתֵּן לַאֲנָשֶׁיךָ הַיְּעֵפִים לָחֶם“ (שופטים ח, פסוק טו)
- ”הַחֲמוֹרִים לְבֵית הַמֶּלֶךְ לִרְכֹּב וְהַלֶּחֶם וְהַקַּיִץ לֶאֱכוֹל הַנְּעָרִים וְהַיַּיִן לִשְׁתּוֹת הַיָּעֵף בַּמִּדְבָּר“ (שמואל ב׳ טז, פסוק ב)
- ”נֹתֵן לַיָּעֵף כֹּחַ; וּלְאֵין אוֹנִים עָצְמָה יַרְבֶּה.“ (ישעיהו מ, פסוק כט)
תואר בינוני של הפועל דלעיל