מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | יעף |
| הגייה* | ya׳af |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | י־ע־ף |
| דרך תצורה | משקל קֶטֶל |
| נטיות | |
- עברית חדשה (יש לשכתב פירוש זה): שיוט באויר
- החללית מבצעת יעף ראשון על פני האסטרואיד
- המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא, כחלק מהצירוף: ”מועף בִּיעָף“ (דניאל ט, פסוק כא)
- תשש כוחו
- ”הַשְׁבֵּעַ הִשְׁבִּיעַ אָבִיךָ אֶת הָעָם לֵאמֹר אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר יֹאכַל לֶחֶם הַיּוֹם וַיָּעַף הָעָם“ (שמואל א׳ יד, פסוק כח)
- ”וַתָּבוֹא אֵלָיו בַּלָּאט וַתִּתְקַע אֶת הַיָּתֵד בְּרַקָּתוֹ וַתִּצְנַח בָּאָרֶץ וְהוּא נִרְדָּם וַיָּעַף וַיָּמֹת“ (שופטים ד, פסוק כא)
- ”הֲלוֹא הִנֵּה מֵאֵת יְהוָה צְבָאוֹת וְיִיגְעוּ עַמִּים בְּדֵי-אֵשׁ וּלְאֻמִּים בְּדֵי-רִיק יִעָפוּ.“ (חבקוק ב, פסוק יג)
- שיכול עיצורים עם עָיַף. במקרא שכיח באותה מידה.
| השורש יעף |
|
השורש י־ע־ף הוא שורש מגזרת נפ"יו.
| י־ע־ף |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
| קַל |
יָעַף |
יָעֵף |
יִיעַף |
עַף |
לִיעֹף |
| נִפְעַל |
נוֹעַף |
נוֹעָף |
יִוָּעֵף |
הִוָּעֵף |
לְהִוָּעֵף |
| הִפְעִיל |
|
|
|
|
|
| הֻפְעַל |
|
|
|
-אין- |
-אין- |
| פִּעֵל |
|
|
|
|
|
| פֻּעַל |
|
|
|
-אין- |
-אין- |
| הִתְפַּעֵל |
|
|
|
|
|
|
|
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | יעף |
| הגייה* | ya׳ef |
| חלק דיבר | תואר |
| מין | זכר |
| שורש | י־ע־ף |
| דרך תצורה | משקל קָטֵל |
| נטיות | נ׳ יְעֵפָה, ר׳ יְעֵפִים |
- חסר כוח
- ”כִּי נִתֵּן לַאֲנָשֶׁיךָ הַיְּעֵפִים לָחֶם“ (שופטים ח, פסוק טו)
- ”הַחֲמוֹרִים לְבֵית הַמֶּלֶךְ לִרְכֹּב וְהַלֶּחֶם וְהַקַּיִץ לֶאֱכוֹל הַנְּעָרִים וְהַיַּיִן לִשְׁתּוֹת הַיָּעֵף בַּמִּדְבָּר“ (שמואל ב׳ טז, פסוק ב)
- ”נֹתֵן לַיָּעֵף כֹּחַ; וּלְאֵין אוֹנִים עָצְמָה יַרְבֶּה.“ (ישעיהו מ, פסוק כט)
תואר בינוני של הפועל דלעיל