נאקה

נְאָקָה

לשון המקרא קול המושמע מתוך סבל, כאב וצער.
- ”וְגַם אֲנִי שָׁמַעְתִּי אֶת נַאֲקַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר מִצְרַיִם מַעֲבִדִים אֹתָם.“ (שמות ו, פסוק ה)
- ”כִּי יִנָּחֵם יְהוָה מִנַּאֲקָתָם מִפְּנֵי לֹחֲצֵיהֶם וְדֹחֲקֵיהֶם.“ (שופטים ב, פסוק יח)
- ”וְחִזַּקְתִּי אֶת זְרֹעוֹת מֶלֶךְ בָּבֶל וְנָתַתִּי אֶת חַרְבִּי בְּיָדוֹ וְשָׁבַרְתִּי אֶת זְרֹעוֹת פַּרְעֹה וְנָאַק נַאֲקוֹת חָלָל לְפָנָיו.“ (יחזקאל ל, פסוק כד)

לשון חז"ל נקבת הגמל.
- יוצא הגמל באפסר ונאקה בחטם (משנה, מסכת שבת, פרק ה, משנה א)
- הנאקה מסוגלת להניק את הבכר במשך ימים רבים, ללא שתייה.