מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
חרך ירי
|
הגייה* |
kharakh yeri
|
חלק דיבר |
צרף
|
מין |
זכר
|
שורש |
י־ר־י/ה א
|
דרך תצורה |
|
נטיות |
|
- פתח צר בשריון, חומה או מכסה אחר, שמטרתו לאפשר ירי על האויב דרכו תוך הסתרה של היורה והגנה עליו.
השורש ירה א
|
השורש י־ר־ה א הוא שורש מורכב השייך גם לגזרת נל"י/ה וגם לגזרת נפ"יו .
י־ר־ה א
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
יָרָה
|
יוֹרֶה
|
יִירֶה
|
יְרֵה
|
לִירוֹת
|
נִפְעַל
|
נוֹרָה
|
נוֹרֶה
|
יִיָּרֶה
|
הִיָּרֵה
|
לְהִיָּרוֹת
|
הִפְעִיל
|
הוֹרָה (ארכאי)
|
מוֹרֶה
|
יוֹרֶה
|
הוֹרֵה
|
לְהוֹרוֹת
|
הֻפְעַל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
פֻּעַל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
| |
|