חרש א (שורש)
השורש ח־ר־שׁ א הוא שורש מגזרת השלמים.
נטיות הפעלים
[עריכה]| ח־ר־שׁ א | עבר | הווה/בינוני | עתיד | ציווי | שם הפועל |
| קַל | חָרַשׁ | חוֹרֵשׁ | יַחֲרֹשׁ | חֲרֹשׁ | לַחֲרֹשׁ |
| נִפְעַל | נֶחֱרַשׁ | נֶחֱרָשׁ | יֵחָרֵשׁ | הֵחָרֵשׁ | לְהֵחָרֵשׁ |
| הִפְעִיל | הֶחֱרִישׁ | מַחֲרִישׁ | יַחֲרִישׁ | הַחֲרֵשׁ | לְהַחֲרִישׁ |
| הֻפְעַל | -אין- | -אין- | -אין- | -אין- | -אין- |
| פִּעֵל | -אין- | -אין- | -אין- | -אין- | -אין- |
| פֻּעַל | -אין- | -אין- | -אין- | -אין- | -אין- |
| הִתְפַּעֵל | -אין- | -אין- | -אין- | -אין- | -אין- |
גִּזָּרוֹן
[עריכה]- שורש מקראי שקיימות לו מקבילות בשפות שמיות שונות. אכדית eresu (עיבד אדמה); אכדית "חרסו" (זמם, תכנן להרע); פיניקית "חרש".