חרום
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
חֵרוּם[עריכה]
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | חירום |
הגייה* | kherum |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ח־ר־ם |
דרך תצורה | משקל קִטּוּל |
נטיות |
- לשון חז"למצב מסוכן, מצב מלחמה.
- ”מתני' בשעת חירום שנו, ומ"ש יהודה וגליל דנקיט? הא קמ"ל דסתם יהודה וגליל כשעת חירום דמי.“ (בבלי, מסכת כתובות – דף יח, עמוד א)
- תפקידו של צה"ל להיות ערוך תמיד, בחירום ובשגרה.
- מצב לחוץ ודחוק, שאינו שגרתי.
גיזרון[עריכה]
- לשון חז"ל
- לדעת רש"י הוא משמעות מלחמה במהתנ"ך ”יַעַן שִׁלַּחְתָּ אֶת אִישׁ חֶרְמִי מִיָּד וְהָיְּתָה נַפְשְׁךָ תַּחַת נַפְשׁוֹ“ (מלכים א׳ כ, פסוק מב)
צירופים[עריכה]
ניגודים[עריכה]
ראו גם[עריכה]
חָרוּם[עריכה]
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | חרום |
הגייה* | kharum |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ח־ר־ם |
דרך תצורה | משקל קָטוּל |
נטיות | נ׳ חֲרוּמָה ר׳ חֲרוּמִים חֲרוּמוֹת |
- לשון המקרא מי שאַפּוֹ שקוע מאוד. נחשב למום.
- ”כִּי כָל אִישׁ אֲשֶׁר בּוֹ מוּם לֹא יִקְרָב אִישׁ עִוֵּר אוֹ פִסֵּח אוֹ חָרֻם אוֹ שָׁרוּעַ“ (ויקרא כא, פסוק יח)
- ”חָרוּם - שחוטמו שקוע, חוטמו סולד, חוטמו בולם, חוטמו נוטף מנין? ת"ל: או חרום. רי"א אין ח' אלא הכוחל שתי עיניו כאחת, אמרו לו הפלגת“ (בבלי, מסכת בכורות – דף מג, עמוד ב)
נגזרות[עריכה]
ראו גם[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
![]() |