לדלג לתוכן

חרום

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

חֵרוּם[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חירום
הגייה* kherum
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ח־ר־ם
דרך תצורה משקל קִטּוּל
נטיות
  1. לשון חז"ל מצב של סכנה, מצב מלחמה.
    • ”מתני' בשעת חירום שנו, ומ"ש יהודה וגליל דנקיט? הא קמ"ל דסתם יהודה וגליל כשעת חירום דמי.“ (בבלי, מסכת כתובותדף יח, עמוד א)
    • תפקידו של צה"ל להיות ערוך תמיד, בחירום ובשגרה.
  2. מצב לחוץ ודחוק, שאינו שגרתי ודורש התנהלות מיוחדת.
    • כשהחזאים הודיעו על בוא הסופה 'ירדנה' הכריזו בישראל על מצב חירום.

גיזרון[עריכה]

  • לשון חז"ל
  • לדעת רש"י הוא משמעות מלחמה במהתנ"ך ”יַעַן שִׁלַּחְתָּ אֶת אִישׁ חֶרְמִי מִיָּד וְהָיְּתָה נַפְשְׁךָ תַּחַת נַפְשׁוֹ“ (מלכים א׳ כ, פסוק מב)

צירופים[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

חָרוּם[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חרום
הגייה* kharum
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ח־ר־ם
דרך תצורה משקל קָטוּל
נטיות נ׳ חֲרוּמָה, חֲרוּמַת־; ר׳ חֲרוּמִים, חֲרוּמֵי־; נ"ר חֲרוּמוֹת
  1. לשון המקרא קצר במיוחד, באופן הנחשב למום.
    • ”כִּי כָל אִישׁ אֲשֶׁר בּוֹ מוּם, לֹא יִקְרָב; אִישׁ עִוֵּר אוֹ פִסֵּח, אוֹ חָרֻם אוֹ שָׁרוּעַ.“ (ויקרא כא, פסוק יח)

גיזרון[עריכה]

  • המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא, בפסוק לעיל.

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: snub‏‏‏‏

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: חרומף