חרום

חֵרוּם[עריכה]

לשון חז"למצב מסוכן, מצב מלחמה.
- ”מתני' בשעת חירום שנו, ומ"ש יהודה וגליל דנקיט? הא קמ"ל דסתם יהודה וגליל כשעת חירום דמי.“ (בבלי, מסכת כתובות – דף יח, עמוד א)
- תפקידו של צה"ל להיות ערוך תמיד, בחירום ובשגרה.
מצב לחוץ ודחוק, שאינו שגרתי.
- כשהחזאים הודיעו על בוא הסופה 'ירדנה' הכריזו בישראל על מצב חירום.

לשון חז"ל
לדעת רש"י הוא משמעות מלחמה במהתנ"ך ”יַעַן שִׁלַּחְתָּ אֶת אִישׁ חֶרְמִי מִיָּד וְהָיְּתָה נַפְשְׁךָ תַּחַת נַפְשׁוֹ“ (מלכים א׳ כ, פסוק מב)

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	חרום
הגייה^*	kharum
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ח־ר־ם
דרך תצורה	משקל קָטוּל
נטיות	נ׳ חֲרוּמָה ר׳ חֲרוּמִים חֲרוּמוֹת

לשון המקרא מי שאַפּוֹ שקוע מאוד. נחשב למום.
- ”כִּי כָל אִישׁ אֲשֶׁר בּוֹ מוּם לֹא יִקְרָב אִישׁ עִוֵּר אוֹ פִסֵּח אוֹ חָרֻם אוֹ שָׁרוּעַ“ (ויקרא כא, פסוק יח)
- ”חָרוּם - שחוטמו שקוע, חוטמו סולד, חוטמו בולם, חוטמו נוטף מנין? ת"ל: או חרום. רי"א אין ח' אלא הכוחל שתי עיניו כאחת, אמרו לו הפלגת“ (בבלי, מסכת בכורות – דף מג, עמוד ב)

ערך בוויקיפדיה: חרומף