חקת עולם

חֻקַּת עוֹלָם

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	חוקת עולם
הגייה*	khukat 'olam
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש
דרך תצורה
נטיות	ר׳ חֻקּוֹת עוֹלָם

1. לשון המקרא חוק או מצווה שיש לקיימם לתמיד.

   • "היהדות מדגישה את נצח התורה, את "חוקת עולם" של ציווייה, בעוד שהריפורמה רואה בתורה ערך זמני וחוקיה ... משתנים בהתאם למסיבות ולתנאי העיתים." ("הצפה", 7 באוגוסט 1944, באתר עיתונות יהודית היסטורית)

מקור

• ”וְהָיָה הַיּוֹם הַזֶּה לָכֶם לְזִכָּרוֹן וְחַגֹּתֶם אֹתוֹ חַג לַיהוָה לְדֹרֹתֵיכֶם חֻקַּת עוֹלָם תְּחָגֻּהוּ.“ (שמות יב, פסוק יד) ובעוד מקומות.