חנף

חָנֵף

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	חנף
הגייה*	khanef
חלק דיבר	שם עצם (תואר)
מין	זכר
שורש	ח־נ־ף
דרך תצורה	משקל קָטֵל
נטיות	נ׳ ר׳ חֲנֵפִים

1. לשון המקרא אדם שלילי שמעשיו אינם טובים. אבל מראה את עצמו כאדם חיובי. גם המחמיא לעושי הרע כדי למצוא חן ביניהם.

   • ” כִּי כֻלּוֹ חָנֵף וּמֵרַע וְכָל פֶּה דֹּבֵר נְבָלָה “ (ישעיהו ט, פסוק טז)
   • ”פָּחֲדוּ בְצִיּוֹן חַטָּאִים אָחֲזָה רְעָדָה חֲנֵפִים מִי יָגוּר לָנוּ אֵשׁ אוֹכֵלָה מִי יָגוּר לָנוּ מוֹקְדֵי עוֹלָם“ (ישעיהו לג, פסוק יד)
   • ” בְּפֶה חָנֵף יַשְׁחִת רֵעֵהוּ “ (משלי יא, פסוק ט)
   • ”מפרסמין את החנפים (ואפילו בשבת) מפני חילול השם“ (תוספתא, מסכת יומא – פרק ד, הלכה יב)
   • המינין, והמסורות, והמשומדים, והרשעים, והחנפין, והאפיקורסין, עליהם הכתוב אומר: כִּי לֹא לְפָנָיו חָנֵף יָבוֹא מסכת דרך ארץ

גיזרון

• שורש מקראי. מסורית ארמית חנף ܚܢܦܐ =פגני,אלילי,העדר יראת כבוד.

צירופים

• צירוף מילים

נגזרות

• חנופה

מילים נרדפות

• חנפן
• צבוע

ניגודים

• ניגוד

תרגום

• אנגלית: word‏‏‏‏

מידע נוסף

• השורש חנף מופיע פעמים רבות לשלילה בנביאים ולא במשמעו ממוקדת. רוב הפרשנים מסבירים שהחניפות היא רוע נסתר או הסכמה עם רוע.
• במדרש נאמר שחונף הוא נוטריקון חוֹן אַף כלומר חנינה במקום שראוי להיות כַּעַס -אַף.

ראו גם

• .

חָנַף

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	חנף
שורש וגזרה	ח־נ־ף
בניין	פָּעַל (קַל)

1. לשון המקרא נטמא. הפך למקולקל מבחינה רוחנית. הסתאב.

   • ”וְהָאָרֶץ חָנְפָה תַּחַת יֹשְׁבֶיהָ כִּי עָבְרוּ תוֹרֹת חָלְפוּ חֹק הֵפֵרוּ בְּרִית עוֹלָם“ (ישעיהו כד, פסוק ה).
   • ”וַיִּשְׁפְּכוּ דָם נָקִי דַּם בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם אֲשֶׁר זִבְּחוּ לַעֲצַבֵּי כְנָעַן וַתֶּחֱנַף הָאָרֶץ בַּדָּמִים“ (תהלים קו, פסוק לח)

גיזרון

• מן המקרא. המשמעות רחבה ואינה ברורה דיה.

פרשנים מפרשים

• רש"י בישעיהו שם -כדי להקביל למשמעות הכללית בשורש חנף -הסביר שהארץ התנהגה בחנופה כלומר שגידלה תבואה שהתבררה כחסרת תועלת.

חֹנֶף

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
הגייה*
חלק דיבר
מין
שורש	ח־נ־ף
דרך תצורה
נטיות

1. לשון המקרא התנהגות חלקלקה, הצגה של הטוב כלפי חוץ, ובקרבו ישים ארבו.

   • כִּי נָבָל נְבָלָה יְדַבֵּר וְלִבּוֹ יַעֲשֶׂה אָוֶן לַעֲשׂוֹת חֹנֶף וּלְדַבֵּר אֶל ה' תּוֹעָה לְהָרִיק נֶפֶשׁ רָעֵב וּמַשְׁקֶה צָמֵא יַחְסִיר.

גיזרון

• המילה נמצאת פעם אחת במקרא.(בפס' לעיל) השורש נפוץ במקרא.

מילים נרדפות

• חֲנֻפָּה
• צביעות===ראו גם===
• החניף

חִנֵּף

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	חינף
שורש וגזרה	ח־נ־ף
בניין	פִּעֵל

1. לשון חז"ל דיבר דברי שבח שלא ביושר לאדם שאינו ראוי לכך.

   • ”משם ר' נתן אמרו נתחייבו ישראל כלייה שחינפו לאגריפס המלך“ (תוספתא, מסכת סוטה – פרק ז, הלכה טז)

מילים נרדפות

• החניף