לדלג לתוכן

חנות

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

חֲנוּת

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חנות
הגייה* khanut
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ח־נ־י/הגזרת נחי ל"ה
דרך תצורה משקל קַטְלוּת
נטיות ר׳ חֲנֻיּוֹת
חנות פרי הדר
  1. לשון חז"ל מקום בו מוכרים סחורות שונות.
    • ”שְׁבִיעִית, מְשַׁמֶּטֶת אֶת הַמִּלְוָה בִּשְׁטָר וְשֶׁלֹּא בִשְׁטָר; הַקָּפַת הַחֲנוּת, אֵינָהּ מְשַׁמֶּטֶת.“ (משנה, מסכת שביעיתפרק י, משנה א)
    • ”מִי שֶׁנִּתְעָרֵב מַיִם בְּיֵינוֹ, לֹא יִמְכְּרֶנּוּ בַחֲנוּת אֶלָּא אִם כֵּן הוֹדִיעוֹ; וְלֹא לַתַּגָּר אַף עַל פִּי שֶׁהוֹדִיעוֹ, שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא לְרַמּוֹת בּוֹ.“ (משנה, מסכת בבא מציעאפרק ד, משנה יא)
    • ”לֹא יִפְתַּח אָדָם חֲנוּת שֶׁל נַחְתּוֹמִין וְשֶׁל צַבָּעִין תַּחַת אוֹצָרוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ; וְלֹא רֶפֶת בָּקָר.“ (משנה, מסכת בבא בתראפרק ב, משנה ג)
    • הַחֲנוּת פְּתוּחָה, וְהַחֶנְוָנִי מַקִּיף, וְהַפִּנְקָס פָּתוּחַ, וְהַיָּד כּוֹתֶבֶת, וְכָל הָרוֹצֶה לִלְווֹת יָבוֹא וְיִלְוֶה.“ (משנה, מסכת אבותפרק ג, משנה טז)
  2. [סלנג] רוכסן הנמצא בקדמת המכנסים, בחלקו העליון.
    • דני! החנות של מכנסיך פתוחה!

גיזרון

[עריכה]
  • המלה מופיעה בפעם אחת בלבד במקרא, בפסוק הבא: ”כִּי בָא יִרְמְיָהוּ אֶל־בֵּית הַבּוֹר, וְאֶל־הַחֲנֻיּוֹת; וַיֵּשֶׁב־שָׁם יִרְמְיָהוּ, יָמִים רַבִּים.“ (ירמיהו לז, פסוק טז) ושם כנראה במשמעות בית כלא. בלשון חז"ל החנות היתה משמשת למנוחה בצידי דרכים (של המוכר בה וגם לעוברי האורח)[1]
תרגום השבעים לא תרגמו את המלה אלא כתבו במקום זה חרת (χαρεθ) כלומר, הכתיב הַחֲנֻיּוֹת (ירמיהו לז, פסוק טז),כנראה והופיע במקורו בצורה: הַחֲרְיּוֹת (ירמיהו לז, פסוק טז) ולא מן הנמנע, שהמכוון הוא 'חרית' כמקום עשיית צרכים (מיסוד תיבת: חרא) או 'שירותים-ציבורים' , ושמא אין תיבת 'חנויות' המקראית אלא כינוי סופרים לאותה מלה [2]
  • מקבילה בערבית حَانُوت (חַאנוּת), במשמעות דומה.
 2. מיידיש: פארמאך די קראם - סגור את החנות (מילון הסלנג המקיף)

צירופים

[עריכה]

נגזרות

[עריכה]

תרגום

[עריכה]

מידע נוסף

[עריכה]
  • המלה מופיעה בתנ"ך רק בפסוק "כִּי בָא יִרְמְיָהוּ אֶל-בֵּית הַבּוֹר, וְאֶל-הַחֲנֻיּוֹת; וַיֵּשֶׁב-שָׁם יִרְמְיָהוּ, יָמִים רַבִּים" (ירמיהו לז טז). בפסוק זה המילה חנות באה כנראה במשמעות בית כלא, והיא מופיעה בצורת הרבים "חֲנֻיּוֹת". כך, משך שנים נחלקו הלשונאים אם ניקוד המילה ביחיד יהא "חָנוּת" או "חֲנוּת". הטוענים לניקוד הח' בקמץ הסתמכו על המקבילות בארמית ובערבית. כיום נהוג לנקד את הח' בחטף-פתח, שכן במילים אחרות במשקל זה בגזרת נחי ל"ה (כגון גָּלוּת) הקמץ נשמר במעבר לרבים (כלומר גָּלֻיּוֹת ולא גְּלֻיּוֹת).

ראו גם

[עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכה]
ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: חנות

הערות שוליים

[עריכה]
  1. בספר "ערך מלין" כותב שלמה יהודה רפפורט תחת הערך "אטלז/אטלס" על מקור המילה:
    "...כי הבתים האלה היו לרוב קרובים לעיר, והיו עומדים במגרש לאסוף את העוברים הבאים ממרחק, ובעליהם מכינים מזונות בעבורם, ואצלם היו וקונים ג״כ כל מי שמצטרך למזונות פת ובשר ושאר מיני מאכל. ונקראים הבתים בלשון ערב חאן גם חאנאת (ע׳ פרייטאג) ובלשון המשנה חנות ובלשון ירושלמי חניתא, או חנותא, (ע״ש ולע"ע ע' ערך אשמיא אצלנו). ואין פירושו מקום מכירת סחורה, רק מקום מכירת מיני מאכל. והמוכר אותם היה נקרא על שם מקום מכירתו חנוני (ע"ש כי ברור הוא בראיות)".
  2. בנימין מזר, אנציקלופדיה מקראית: אוצר הידיעות של המקרא ותקופתו - ג', תשכ"ה - 1965. מוסד ביאליק,עמוד: 211
השורש חנה
ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית עצירה במקום
גזרה נל"ה
הופיע לראשונה בלשון המקרא


נטיות הפעלים

[עריכה]
ח־נ־ה עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל חָנָה חוֹנֶה יַחְנֶה חֲנֵה לַחְנוֹת
נִפְעַל
הִפְעִיל הֶחְנָה מַחְנֶה יַחְנֶה הַחְנֵה לְהַחְנוֹת
הֻפְעַל הָחְנָה מָחְנֶה יָחְנֶה -אין- -אין-
פִּעֵל
פֻּעַל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל