דוכן

דּוּכָן[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	דוכן
הגייה^*	dukhan
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ד־ו־ך
דרך תצורה	משקל קֻטְלָן
נטיות	ר׳ דּוּכָנִים; דוּכַן־, ר׳ דּוּכְנֵי־

ג'ימי קרטר וג'רלד פורד על דוכן הנואמים, במהלך דיון.

לשון חז"ל משטח מוגבה המשמש לעמידה עליו או כדי להציג עליו דבר מה.
- ”אֵין פּוֹחֲתִין מִשְּׁנֵים עָשָׂר לְוִיִּם עוֹמְדִים עַל הַדּוּכָן, וּמוֹסִיפִין עַד לְעוֹלָם.“ (משנה, מסכת ערכין – פרק ב, משנה ו)
- ”אבל אינו עובר לפני התיבה ואינו נושא את כפיו ואינו עומד על הדוכן עד שיתמלא זקנו “ (ירושלמי, מסכת סוכה – פרק ג, הלכה יב)
- הסנגור הורה לעד הראשון לעלות על דוכן העדים.
- הרוכל הציג את מרכולתו על הדוכן.

השורש ד־ו־ך הוא שורש מגזרת נע"ו\י.