מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי |
כתיב מלא | דוכן |
הגייה* | dukhan |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ד־ו־ך |
דרך תצורה | משקל קֻטְלָן |
נטיות | ר׳ דּוּכָנִים; דוּכַן־, ר׳ דּוּכְנֵי־ |
ג'ימי קרטר וג'רלד פורד על דוכן הנואמים, במהלך דיון.
- לשון חז"ל משטח מוגבה המשמש לעמידה עליו או כדי להציג עליו דבר מה.
- ”אֵין פּוֹחֲתִין מִשְּׁנֵים עָשָׂר לְוִיִּם עוֹמְדִים עַל הַדּוּכָן, וּמוֹסִיפִין עַד לְעוֹלָם.“ (משנה, מסכת ערכין – פרק ב, משנה ו)
- ”אבל אינו עובר לפני התיבה ואינו נושא את כפיו ואינו עומד על הדוכן עד שיתמלא זקנו “ (ירושלמי, מסכת סוכה – פרק ג, הלכה יב)
- הסנגור הורה לעד הראשון לעלות על דוכן העדים.
- הרוכל הציג את מרכולתו על הדוכן.
- המילה משותפת למספר לשונות שמיות, למשל: בערבית دُكَّان (דֻכַּאן) – חנות.
השורש דוך |
השורש ד־ו־ך הוא שורש מגזרת נע"ו\י.
ד־ו־ך |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
קַל |
דָּךְ |
דָּךְ |
יָדוּךְ |
דּוּךְ |
לָדוּךְ |
נִפְעַל |
נִדּוֹךְ |
נִדּוֹךְ |
יִדּוֹךְ |
הִדּוֹךְ |
לְהִדּוֹךְ |
הִפְעִיל |
|
|
|
|
|
הֻפְעַל |
הוּדַךְ |
מוּדָךְ |
יוּדַךְ |
-אין- |
-אין- |
פִּעֵל |
|
|
|
|
|
פֻּעַל |
|
|
|
-אין- |
-אין- |
הִתְפַּעֵל |
|
|
|
|
|
|
|