מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
פני אישה נוטפת זיעה. נוזל המופרש דרך נקבוביות בעור לשם ויסות חום־הגוף.
”בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם – עַד שׁוּבְךָ אֶל־הָאֲדָמָה, כִּי מִמֶּנָּה לֻקָּחְתָּ; כִּי־עָפָר אַתָּה, וְאֶל־עָפָר תָּשׁוּב.“ (בראשית ג , פסוק יט ) ”זֵעַת הָאָדָם, טְהוֹרָה; שָׁתָה מַיִם טְמֵאִים וְהֵזִיעַ, זֵעָתוֹ טְהוֹרָה.“ (משנה, מסכת מכשירין – פרק ב, משנה א ) ”אֵלּוּ לֹא מְטַמְּאִין וְלֹא מַכְשִׁירִין, הַזֵּעָה , וְהַלֵּחָה סְרוּחָה, וְהָרְאִי, וְהַדָּם הַיּוֹצֵא עִמָּהֶם, וּמַשְׁקֶה בֶּן שְׁמוֹנָה.“ (משנה, מסכת מכשירין – פרק ו, משנה ז ) ”תְּהִלָּה וְכָבוֹד לַעֲמַל יָד עוֹבֶדֶת! / קַבְּלוּהוּ בְּרֹב אַהֲבָה וּתְרוּעָה: / תֶּחֱזַקְנָה יָדַיִם נֻקְשׁוֹת-הַיַּבֶּלֶת, / הַמֵּצַח – מִמֶּנּוּ נוֹטֶפֶת זֵעָה !“ (שִׁיר-תְּהִלָּה לָעֲבוֹדָה שמעון שמואל פרוג , תרגום: אברהם לוינסון , בפרויקט בן יהודה ) ”אגרפיו מתעצמים מרגז והתמרמרות נמרצים אל עצמו, שפע זעה מכסה כל גופו ופניו כאלו לוהטים מבושה;“ (בלי אהבה – בלי איבה ישעיהו ברשדסקי , בפרויקט בן יהודה ) לשון חז"ל אדים לחים העולים מתבשיל חם, או מזיקוק פירות.
”זֵיתִים מֵאֵימָתַי מְקַבְּלִין טֻמְאָה, מִשֶּׁיָּזִיעוּ זֵעַת הַמַּעֲטָן, אֲבָל לֹא זֵעַת הַקֻּפָּה, כְּדִבְרֵי בֵית שַׁמַּאי.“ (משנה, מסכת טהרות – פרק ט, משנה א ) ”הַבְּרֵכָה שֶׁבַּבַּיִת, הַבַּיִת מֵזִיעַ מֵחֲמָתָהּ, אִם טְמֵאָה, זֵעַת כָּל הַבַּיִת שֶׁמֵּחֲמַת הַבְּרֵכָה, טְמֵאָה.“ (משנה, מסכת מכשירין – פרק ב, משנה ב )
בשפה האכדית : (zu'tu-זעֻתֻּ) במשמעות זיעה ,הפרשה ; מקושר עם השפה החיתית : (izutu עִזֻתֻּ) . המילה מופיעה פעם אחת במקרא, בפסוק לעיל. למשמעות 2 מקבילה בערבית, עארק משמעו זיעה
ערך בוויקיפדיה:
זיעה
השורש יזע
השורש י־ז־ע הוא שורש חריג מגזרת חפי"צ .
י־ז־ע עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל
נִפְעַל
הִפְעִיל הִזִּיעַ מַזִּיעַ
יַזִּיעַ
הַזַּע
לְהַזִּיעַ
הֻפְעַל -אין-
-אין-
פִּעֵל
פֻּעַל -אַיִן-
מְיֻזָּע -אַיִן-
-אין-
-אין-
הִתְפַּעֵל הִתְיַזַּע
מִתְיַזֵּעַ
יִתְיַזַּע
הִתְיַזַּע
לְהִתְיַזֵּעַ
ערך בוויקיפדיה: זיעה