ויקימילון:מפגשים/מפגש דצמבר 2015/הצבעות והחלטות

פרטים

• תאריך – 4/12/2015
• בין השעות – 10:00 עד 14:00
• מקום מפגש – חדרי הקהילה של ויקימדיה ישראל

---

• ראשי
• ההכנות למפגש
• הצבעות והחלטות

המפגש התקיים כמתוכנן ביום שישי, 4.12.15 במשרדי עמותת ויקימדיה ישראל. הנוכחים:

1. חן אלמוג
2. Ariel1024
3. יריב דנציגר
4. Cinnamon c
5. עדי
6. גיא
7. יונתן בן אברהם
8. יונתנוס
9. עמיקם רז
10. אורנה
11. אור יצקן
12. כחלון

דיון ראשוני

לאחר דברי פתיחה והתכנסות, העלה Ariel1024 מספר נקדות הקשורות לעבודה השוטפת במלון. בפרט עלה הצרך במנטרים נוספים עבור רשימת השנויים האחרונים במיזם, והעדרם של מתכנתי בוטים.

• יונתן בן אברהם התנדב לנסות ולהקים לוח תורניות למתנדבים מנטרים, המחלק את התאריכים בין המתנדבים שנרשמו למשימה.
• יריב דנציגר בקש לקבל רשימת מטלות אפשריות הנחוצות מהבוט, וידון בכך עם Ariel1024.

הרצאה מאת רוביק רוזנטל

לאחר מכן הרצה ד"ר רוביק רוזנטל על עבודתו הלשונית. הוא התיחס בין היתר לנושאים מתחום המלונאות והשיב למספר שאלות מהקהל:

בנושא "גבולות המלון" תאר רוביק את תהליך כתיבת "מילון הסלנג" שלו: הוא התחיל במעבר על קורפוסיים קימים (אצלו: מילוניהם של ספן ושל בן־יהודה-בן-אמוץ ואחרים), וכן מחומרים רבים שהצטברו אצלו כיוצר "הזירה הלשונית", ולאחר מכן עבר על הרשימה, הסיר ערכים רבים על פי תפיסתו ועל פי הידע הלשוני שלו, היכרותו עם השפה המדוברת ותגובות שקיבל מיועצי המילון. במקרי־קצה (נניח, 5% מהמקרים) השתמש במבחן גוגל. על הערכים שהוסרו נוספו רבים ממקורות מגוונים. רוביק הדגיש שבמלון היסטורי צריכות להופיע גם צורות שהתיישנו, במקרה של מילון הסלנג בחר כ-5% ערכים כאלה על פי קריטריונים שונים.
במילון הצירופים שאלת ההכללה במילון מורכבת יותר. להגדרתו, צירוף לשון הוא "מקבץ של שתי מלים או יותר שדוברי השפה רואים בו יחידה אחת", ולא רק צירוף כבול במובנו הדקדוקי. למשל, צירוף כמו "חי וקיים" ראוי להכנס למילון, למרות שלא נוספה משמעות למילותיו בעצם צירופן. גם במילון זה נשען תחילה על קורפוסים קיימים והרחיב אותם בדרכים שונות. גם כאן, ההמלצה במקרים של התלבטות היא להסתמך על הידע הלשוני של המילונאיו על תפיסתו את מהות הצירוף הלשוני.

בנושא הפרדה למשמעויות: קיימות שתי דרכי הפרדה. האחת בתוך הערך, והשנייה הפרדה לערכים נבדלים. מבחן ההפרדה הוא הקרבה הסמנטית.יש הצדקה להפריד לערכים נבדלים במידה שהמשמעויות רחוקות סמנטית זו מזו, ובוודאי כאשר מדובר בהומונימים. לעתים מעתק משמעות הופך פוליסמיה להומונימיה, כמו במלה האנגלית "like".

בנושא מעתקי משמעות: כדאי להעיר בערך על שימוש נפוץ שהתרחב מן ההגדרה המקורית, לעתים תוך הוספת "בהרחבה", "בהשאלה" וכד'.

בנושא החלוקה למשלבים וציונם: הגבולות בין המשלבים עשויים להיות מְטֻשְׁטָשִׁים, ולעיתים נלווה אליהם יסוד שיפוטי. ככלל, השפה אינה אוהבת חומות, והמלונאים אינם צריכים למהר ולהציב אותן. אין צורך לכתוב מְפֹרָשׁוֹת הוראות שימוש כדוגמת "פוגעני", אולם במקרים מובהקים כדאי לציינן בהגדרה.

בסוף דבריו הוסיף רוביק אזהרה מרומזת: בכל מילון יש צרך בעורך ראשי, אפילו יותר מאשר באנציקלופדיה. יש חשש ש"חוכמת ההמונים", הנושאת בתפקיד זה במיזמנו, אינה מספיקה, והיא יוצרת פערי איכות לא רצויים בין הערכים השונים.

דיון ראשוני

לאחר ההרצאה עלו מספר הצעות מעשיות לשפור המיזם ונערכו הצבעות. רבות מהן התקבלו מצות־השופטים בתחרות הכתיבה האחרונה. להלן ההצעות שנדונו ותוצאות ההצבעות:

1. השופטים בתחרות העירו שכיום כותבים במיזם על ה"א שרשית בערכים השיכים לגזרת נחי ל"י/ה (ראו למשל בדף שיחה:חזון). לדבריהם, חשוב לדיק ולצין את היו"ד בנתוח הדקדוקי, ולכל היותר לצין את הה"א לצדה.
   • הצעה: קבוצת השרשים בהם למ"ד הפעל היתה יו"ד ביסודה (כגון: ח־נ־ה, ב־נ־ה, ר־א־ה) תקרא "גזרת נחי ל"י/ה" ולא "גזרת נחי ל"ה". כן יכתבו השרשים בצורה "ח־נ־י/ה", "ב־נ־י/ה" ולא "ח־נ־ה", "ב־נ־ה". ההצעה עברה פה אחד.
   1. Ariel1024 בעד
   2. יריב דנציגר בעד
   3. Cinnamon c בעד
   4. עדי בעד
   5. גיא בעד
   6. יונתן בן אברהם בעד
   7. יונתנוס בעד
   8. עמיקם רז בעד
   9. אורנה בעד
   10. אור יצקן בעד
   11. כחלון בעד
       
       
2. כיום אנו מצינים שרשים בתבנית הנתוח הדקדוקי גם בערכים שהם צרופים, בטויים, פתגמים וכדומה. בכמה ערכי־צרופים בתחרות כתבו השופטים שאין טעם לצין שרשים בערכים כאלו (ראו למשל: שיחה:כלי נשק ושיחה:ליל שמורים). חלק מהמשתתפים סברו שקשור לדפי השרשים יכול לעזור בבאור מלים "קשות" בערך. לדגמה: השרשים ח־ג־ר ופ־ת־ח בערך אל יתהלל חוגר כמפתח והשרש א־ו־ה בצרוף אות נפש.
   • להותיר את ציון השרשים בערכי צרופים ופתגמים:
     1. עמיקם רז בעד
     2. אור יצקן בעד
   • להסיר את השרשים מהנתוח הדקדוקי, ולקשר למלים רלונטיות באמצעות הסעיף "ראו גם":
     1. Ariel1024 בעד
     2. Cinnamon c בעד
     3. גיא בעד
     4. יונתן בן אברהם בעד
     5. יונתנוס בעד
   • להסיר את השרשים מהנתוח הדקדוקי, ולקשר למלים רלונטיות באמצעות המשפטים המדגימים:
     1. יריב דנציגר בעד
     2. עדי בעד
   • להסיר את השרשים מהנתוח הדקדוקי, אך להמשיך ולשיך את הערכים לקטגוריות השרשים:
     1. יריב דנציגר בעד
     2. עדי בעד
     3. אורנה בעד
     4. כחלון בעד
        
        
3. רונית העירה שיש להסיר את סימני הגרש או הגרשים בציון מספרי פרקים, פסוקים וכדומה. בפרט, הערה א בסעיף 31 בהחלטות האקדמיה בעניני פסוק קובע:

   "באותיות המשמשות לציון מספרים כגון של פרקים, פסוקים, עמודים, שורות וכדומה, אין צורך לשים גרש או גרשיים (אולם נהוג לשים גרש או גרשיים בציון השנה בעברית והיום בחודש וכדומה)".

   • הצעה: להסיר את סימני הגרש והגרשים בהפניות למקורות, ובפרט בתבניות כגון {{צט}} ו{{הדגשה}}:
     1. יריב דנציגר בעד
     2. יונתן בן אברהם בעד
     3. כחלון בעד
     4. עדי נגד
     5. גיא בעד
     6. יונתנוס נגד
     7. עמיקם רז נגד
     8. אור יצקן נגד
        
        
4. בקשנו לקבוע סדר אחיד עבור המשפטים המדגימים בערך. לאחר דיון עלו שתי הצעות: סדור המשפטים מהישן אל החדש ומהחדש אל הישן.
   • סדר משפטים מדגימים – מהישן לחדש:
     1. יריב דנציגר בעד
     2. עדי בעד
     3. יונתנוס בעד
     4. אורנה בעד
     5. כחלון בעד
   • סדר משפטים מדגימים – מהחדש לישן:
     1. Cinnamon c בעד
     2. גיא בעד
     3. יונתן בן אברהם בעד
     4. עמיקם רז בעד
     5. אור יצקן בעד
        
        
5. בהמשך לסעיף הקודם, בקשנו לקבוע סדר אחיד להגדרות בערכים. שתי האפשרויות העקריות היו סדור ההגדרות לפי הרבד - מהישן לחדש, או סדורן לפי נפוצות המשמעות - מהנפוץ לנדיר. עלו דגמאות לערכים "חריגים" (כגון: משבר, שנהב, שממית) בהן המשמעות הישנה ביותר אינה בשמוש כיום.
   גיא הציע לסדר את הערכים לפי המשמעות (מהנפוץ אל הנדיר), למעט ערכים בהם קל לעקוב אחר התפתחות המשמעות. לדבריו, לא כדאי לקבוע כללים בהתאם למקרים קיצוניים, ובערכים כאלו עדיף להכריע באפן פרטני בדפי השיחה.
   רונית הציעה סדור לפי הרבד (מהישן לחדש), אך להוסיף את המשמעויות הארכאיות שאינן בשמוש לאחר אלו המשמשות כיום.
   • סדר הגדרות – מהישן לחדש:
     1. יונתנוס בעד
     2. כחלון בעד
   • סדר הגדרות – מהנפוץ לנדיר:
     1. יריב דנציגר בעד
     2. Cinnamon c בעד
     3. יונתן בן אברהם בעד
     4. אורנה בעד
     5. אור יצקן בעד
   • הצעת גיא - מהנפוץ לנדיר להוציא מעקב אחר התפתחות המשמעות:
     1. יריב דנציגר בעד
     2. גיא בעד
     3. עמיקם רז בעד
        
        
   • הצעת רונית - מהישן לחדש למעט משמעויות ארכאיות:
     1. Ariel1024 בעד
     2. עדי בעד
        
        
6. פתחנו בדיון על הוספת ערכים עבור שמות פרטיים. בפרט, עלתה השאלה אם להוסיף ערכים עבור שמות פרטיים (לדגמה: אברהם, משה) ומהם גבולות ההכלה (לדגמה: דריה, שון). עלו ההצעות הבאות, אך לא נפתחה הצבעה:
   • להוסיף שמות פרטיים כערכים.
   • להסיר ערכי שמות פרטיים.
   • להוסיף ערכי שמות פרטיים בנספח נפרד במלון.
   • להוסיף שמות פרטיים מהמקורות.
     
     
7. דיון נפרד הוא ציון שערך כלשהו משמש כשם פרטי לזכר/לנקבה. גם כאן עלתה שאלת הגבולות (לדגמה: השם המקראי רצפה). לא הגענו להצבעה.