הסתגף
הִסְתַּגֵּף
[עריכה]| ניתוח דקדוקי – פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | היסתגף |
| שורש וגזרה | ס־ג־ף |
| בניין | הִתְפַּעֵל |
- ציער את עצמו, מנע מעצמו תענוגי הגוף, בדרך כלל על מנת לזכך את הנפש.
- הרב המקובל הסתגף במשך שנים מערב שבת לערב שבת.
גיזרון
[עריכה]מארמית עינוי-סיגוף. מצוי בלשון חז"ל.