התעבות

הִתְעַבּוּת

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	התעבות
הגייה*	hita'but
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	ע־ב־י/ה
דרך תצורה	משקל הִתְקַטְּלוּת
נטיות	ר׳ הִתְעַבּוּיוֹת

1. עברית חדשה תהליך שבו חומר הופך ממצב גזי (אדים) לנוזל. בדר"כ התקררות.

   • ”יתחייב מזה, שבהתעבות אדים כדי הפלת גאללאן אחד מים, יוציאו לחופשי חום היכול להעלות שבעה וששים אלף שש מאות ותשעים גאללאן אויר, מנקודת הקפאון אל נקודת הרתיחה.“ (מצוקי ארץ, או: יסודי ידיעת הגעאגראפיע הטבעית, מאת מתיו מורי, בפרויקט בן יהודה)

2. לשון ימי הביניים ההפכות דבר דק לעבה.

   • ”פה “פתח המסדר”, כלומר, הגיע הצעיר לתקופת התעבות-הקול, והתחיל סדר נשים.“ (מאלבומי הארץ-ישראלי, מאת נחום סוקולוב, בפרויקט בן יהודה)

גיזרון

1.הפועל התעבה. מן עבים -עננים.

ניגודים

• התאדות

תרגום

• ספרדית: espesamiento‏‏‏‏ (הגייה אס-פ-שָמֶנְ-טו)

ראו גם

• התכה
• המסה

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: התעבות